אבא ובת, שבוע בפריז – ספטמבר 2021
מאת - דורון הראל
בתחילת 2021 התחלתי לתכנן את הטיול השנתי שלנו, הכיוון היה ברור, מערבה לפורטוגל, הרי אני בתהליך קבלת אזרחות, אז מה יותר נכון אם לא להצביע ברגליים ולחזק את הקשר עם מולדתי החדשה.
חיפוש אחר טיסות במחיר סביר מלמד כי האפשרות היחידה להגיע לפורטוגל בלי למכור כליה זו טיסה עם עצירת ביניים, מעמיק את החיפוש ומוצא טיסה מעולה עם אל-על לפריז ומשם עם Vueling לפורטו, את טיסת החזור נעשה עם Tap דרך ברצלונה, נשמע מסובך אבל לא ממש, אפילו יצא זול יחסית.
מכיוון שעצירת הביניים בפריז הייתה ארוכה (נוחתים בבוקר בפריז ורק בערב ממשיכים לפורטו) קיבלתי החלטה (בעידודה של שלי) להאריך אותה ולהישאר בפריז לסופ"ש, לתפוש שני יעדים בנסיעה אחת, ובלי לשכוח כי שלי אזרחית צרפת ועדיין לא ביקרה בפריז.
אז כהרגלי, לאחר סגירת הטיסות מוצא מלון טוב בפריז, כזה שצמוד לגני לוקסמבורג, וסוגר לא מעט לינות בפורטוגל, כולל השכרת רכב וסגירת רכב דו-גלגלי לפורטו וליסבון.
כחודש לפני הנסיעה, אל-על מבטלים את טיסת הבוקר של יום שישי לפריז ומציעים לנו לטוס אחה"צ יום קודם, הרבה ברירות כבר אין ואני נאלץ להסכים ולארגן לילה נוסף במלון ליד (במלון שלנו כבר לא היה מקום).
יום חמישי 02.09 – מגיעים לעיר האורות
טיסת אחה"צ לפריז עוברת ללא אירועים מיוחדים, מכיוון שאנחנו בתקופת קורונה נדרש לעטות מסיכה למשך הטיסה, נחיתה ב CDG ומשם הליכה קצרה אל תחנת הרכבת הנמצאת בטרמינל, רכבת RER לוקחת אותנו ישירות לתחנה שליד Jardin du Luxembourg,
כמה מילים על הארמון והגנים, המבנה הראשון הוקם בשנת 1550, כמה שנים לאחר מכן נרכש הארמון ע"י פרנסואה דה לוקסמבורג, או בשמו המלא הדוכס מפיניי. לאחר הרצחו של המלך אנרי ה – 4 בשנת 1610, מחליטה אלמנתו המלכה מארי דה מדי'צי לקנות את האחוזה ולהפוך אותה לביתה, היא שוכרת את האדריכל Salomon de Brosse לשפץ את המבנה, השיפוץ שאותו לא זוכה המלכה לראות (כיוון שהיא מגורשת לגרמניה בשנת 1631 לאחר שהפסידה במרד נגד בנה המלך לואי ה – 13) נמשך עד 1645, בהמשך תהפוך האחוזה למקום מגוריו של החשמן רישלייה, בשנת 1710 המבנה עובר שיפוצים נוספים שמכפילים את שטחו, לאחר עוד מספר תהפוכות (המבנה משמש כמוזיאון לתקופה) המבנה עובר שיפוץ נוסף באמצע המאה ה – 19 שמקנה לו את המראה הנוכחי. משנת 1958 משמש הארמון מושבו של הסנאט הצרפתי, הבית העליון של הפרלמנט.
לוקח לנו כמה שניות להתמצא במרחב ואנחנו שמים פעמינו למלון Hotel Du Bresil, אין הרבה מה לכתוב על המלון, החדר צפוף וקטן, בשביל לשבת בשירותים הייתי צריך להשאיר את הרגליים בחדר, המזל היה שהיינו במלון רק ללילה אחד, מתארגנים בחדר ויוצאים למצוא משהו קטן לאכול (מצאתי את בורגר קינג השכונתי), צעידה קלה ואנחנו Fontaine Saint-Michel, המזרקה שמהווה את שער הכניסה לרובע הלטיני הוקמה בשנת 1860 ומציגה את סן מישל ו-2 דרקונים משפריצי מים.
יום שישי 03.09 – היכרות עם הרובע הלטיני
ארוחת בוקר (כמו המלון, לא מדהימה) ואנחנו נודדים למלון Trianon Rive Gauche, למזלנו החדר מוכן ואנחנו שמים את המזוודות ויוצאים לתור את הרובע הלטיני (או ליתר דיוק רובעים חמש ושש), כדי להגיע לשדרות Saint-Germain, אנחנו עוברים דרך ה Odéon Theatre והרחבה הגדולה שלפניו, התיאטרון הוא אחד מששת התיאטראות הלאומיים של צרפת ונבנה בשנת 1782 בסגנון ניאו קלאסי, נחמד לדעת שאת התיאטרון חנכה מארי אנטואנט, המבנה נהרס פעמיים ונבנה בפעם השלישית בשנת 1819.
לאחר קפה ומאפה בשדרה אנחנו חותכים לכיוון כנסיית Saint Sulpice. הכנסייה הקיימת עומדת על חורבות כנסייה עתיקה מאוד (נבנתה בשנת 1211), באמצע המאה ה – 17 הוחלט כי צריך להרוס את הכנסייה הישנה ולבנות חדשה וגדולה במקומה, לקח מעל 100 שנים להשלים את הפרויקט ורק בשנת 1780 הושלם המבנה עם שני מגדלי הפעמונים בחזית, המבנה תוכנן בסגנון בארוקי (סיפור מעניין שאדריכל החזית האיטלקי Giovanni Niccolò Servandoni שאב את ההשראה לחזית מכנסיית סן פול שבלונדון). אם תרצו עוד אנקדוטה, מגדל הפעמונים הצפוני ששיפוצו הסתיים ב 2011 הוא מגדל הפעמונים הגבוה בפריז.
מכאן אנחנו ממשיכים ל Jardin du Luxembourg לא לפני שנעצור אצל ידידי Pierre Hermé ונצטייד במבחר מקרונים מעשה ידיו המופלאות, נכנסים לגן ומתיישבים על כסאות המתכת הפזורים סביב, למרות שסתיו עכשיו הגן מרשים ביופיו, המוני אנשים מסתובבים או יושבים מסביב לבריכה הגדולה.
לאחר מנוחה קצרה אנחנו יוצאים לתור את האזור שנמצא ברובע החמישי, ראשית עוברים ליד הפנתיאון המרשים, מקום קבורתם של גדולי האומה, הפנתיאון שנחנך בשנת 1790 יועד במקור להיות כנסייה על שם ז'נבייב הקדושה, בימים הראשונים של המהפיכה הצרפתית משנים את היעוד של הכנסיה והיא נקראת מעתה מקדש האלים.
מהפנתיאון אנחנו ממשיכים לכיוון כיכר La Contrescarpe, כיכר קטנה ומקסימה, מוקפת בבתי קפה וגלידת Amorino אחת, מנוחה קצרה ודרכנו מובילה אותנו לתוך שוק Mouffetard הצבעוני ושוקק החיים.
ארוחת ערב הוזמנה במסעדת שף קטנה L'Atelier Roulière עם סטייק אנטריקוט מופלא, המסעדה שוכנת באזור הבילוי שצמוד ל Apple Marché Saint-Germain, קינוח נאכל ב Amorino הצמודה.
יום שבת 04.09 – תצפית על העיר ומוזיאון אחד קטן
לאחר ריצה קלילה סביב גני Luxembourg, מצאתי כי שלוש הקפות של הגנים מייצרות מסלול של 7 ק"מ, די ומספיק בהתחשב בכמות ההליכה שעוד נעשה, ארוחת בוקר מושקעת (מיץ תפוזים סחוט) ואנחנו יוצאים דרך הגנים אל מגדל Montparnasse, כרטיסים שהוזמנו מבעוד מועד ואנחנו בדרך למעליות המהירות לגג, לצערנו נתקלנו במאבטחת חמורת סבר שלא השתכנעה כי התו הירוק שלנו תקף, שיחה עם המנהל והבעיה נפתרה ואנחנו לתצפית. היתרון בתצפית הזו שאפשר לראות ממנה את מגדל האייפל וכמובן את כל העיר.
מכאן אנחנו ממשיכים לכיוון גני Champ de Mars כשבדרך נעצור ב Marché Saxe-Breteuil להצטייד בפירות יער טריים וקצת גבינות. בגנים אנחנו מוצאים פינה מוצלת ויושבים על הדשא לפיקניק קצר, סט צילומים עם Tour Eiffel ואנחנו עוברים את הנהר לתצפית נוספת מ Jardins du Trocadéro.
מכיוון שכבר צהרים, אנחנו מתחילים את דרכנו חזרה דרך Jardin d'Erivan שנמשכים לאורך ה Seine, לשמחתי אני מזהה את ה Petit Palais, (הארמון הקטן, הוא למעשה חלק ממתחם ה Grand Palais, הבניין המרהיב, שנבנה לרגל התערוכה העולמית של פריז בשנת 1900 ע"י האדריכל Charles Girault הפך למוזיאון לאומנויות יפות בשנת 1902 כדי לשכן את האוספים העשירים של העיר. בארמון כונסו כמה אוספים מרשימים ובהם פיסול עתיק מצרי ויווני, אמנות הרנסנס בציור, בחרסינה ובריהוט, ספרים מימי הביניים ומיטב היצירות של אמני הציור ההולנדי והפלמי, לצד תערוכות מתחלפות) מוזיאון קטן וחינני, עם בית קפה מוצל בגינה הפנימית, במסדרונות הארוכים מונחים פסלים אבסטרקטיים שמוצאים מאיתנו קריאות התפעלות, בשארית כוחנו אנחנו מתיישבים למנוחה עם קפה ומאפה, מוזיאון מומלץ במיוחד למי שה Musée du Louvre גדול עליו (או שאינו רוצה לבלות יום שלם בתוך קירות).
ביציאה מהמוזיאון, אנחנו עוברים בגשר Pont Alexandre III המרהיב, אולי הגשר היפה בפריז ומשם לאורך הגדה השמאלית אל המלון, רגע לפני המלון אנחנו עוצרים ב Starbucks שצמוד לתחנת ה Odéon, שלי לוקחת קפה חמוציות קר ואני אמריקנו, עצירה שתהפוך למנהג בימים הבאים.
אחה"צ אנחנו משלימים בהליכה נינוחה ברובע הלטיני, לאחר חציית אוניברסיטת ה Sorbonne והפנתיאון אנחנו מגלים את בית הקפה Café de la Nouvelle Mairie, מקום נחמד עם אפשרות ישיבה בכיכר הקטנה שמול הקפה, משם נמשיך להסתובב בסמטאות של הרובע.
את היום נסיים בארוחת ערב במסעדה Au Père Louis, אשר נמצאת בפינת המלון, החזית אדומה ומזמינה אבל האוכל…
מכיוון שהחוויה מזעזעת אני חייב לכתוב כמה מילות אזהרה, אז מעבר לכך שהשירות היה מנוכר, קר ואיטי מאוד, האוכל היה ברובו לא אכיל, עוף מכובס עם כמה תפ"א מבושלים, קדירת אורז תפלה וסלט עייף. מוזר היה שהמסעדה הנ"ל הומלצה ע"י האיש בקבלה של המלון.
Montmartre - Paris
יום ראשון 05.09 – המונמארט והבית של סבתא
אור ראשון ואני יוצא לריצת הבוקר מסביב לגני Luxembourg, ארוחת בוקר קלה ואנחנו יוצאים למצוא מטרו שיוביל אותנו לרובע ה – 18, מכיוון שיום ראשון היום אנחנו מתקשים למצוא רכבת פעילה בקרבת הבית ומוצאים את עצמנו צועדים לכיוון הנהר לתפוס את RER לתחנת Gare du Nord משם נמשיך ברגל, לאחר עלייה ארוכה ואינסופית אנחנו מגיעים לרחבה של בזיליקת ה Sacré-Cœur או בזיליקת הלב הקדוש, הבזיליקה החלה להבנות בשנת 1875 ולקח מעל עשרות שנים לסיימה, היא נחנכה בשנת 1919, ההחלטה על בניית הבזיליקה התקבלה באסיפה הלאומית כמה שנים קודם מתוך רצון לפאר את זיכרון האזרחים הצרפתיים הרבים שאיבדו את חייהם במהלך מלחמת צרפת – פרוסיה. הבזיליקה נמצאת על גבעה מעל העיר ומאפשרת תצפית נהדרת.
מכאן אנחנו מתחילים לרדת לכיוון ה Palais Garnier, בניין האופרה המפורסם של פריז (כדאי לדעת כי בפריז יש עוד מבנה אופרה חדש שנמצא באיזור ה Bastille), את ההוראה לבניית האופרה נתן נפוליאון השלישי אבל המבנה נחנך בשנת 1875 לאחר כינון הרפובליקה החדשה, המבנה עוצב על ידי Charles Garnier אדריכל צעיר ומוכשר שבאופן מפתיע לא תכנן לפני כן מבנה בחייו, סיור במבנה מעלה כי שטח אולם המופעים מהווה רק רבע מהשטח הכולל, עיקר המבנה מיוחד למבואה ענקית שאת תקרתה צייר מארק שאגאל בפרויקט סיזיפי שארך 8 חודשים.
לאחר סיור במבנה האופרה המרשים אנחנו ממשיכים ל Place Vendôme מלאת חנויות היוקרה והפאר ומשם לארוחת צהרים בבית קפה על שדרות Capucine, מכיוון שבית ילדותה של סבתא סשה נמצא בקרבת מקום, אנחנו לא מתעצלים והולכים למצוא אותו ולהצטלם בחזיתו.
בימי ראשון לא מאפשרים תנועת כלי רכב על שדרות Champs-Élysées, אז אנחנו מנצלים את ההזדמנות והולכים במרכז השדרה לכיוון שער הניצחון, מעבר לסימון וי קטן על נוכחות בשדרה, אין הרבה מה לתאר,
סיום החלק הזה של היום צפוי, לוקחים קו 1 מתחנת George V, הרכבת מגיעה עד ל Châtelet ומכאן בנוהל הקבוע משקה חמוציות קר ואמריקנו ואנחנו במלון.
היה יום מעייף ולאחר מנוחה ארוכה אנחנו משרכים את דרכנו למסעדת המבורגרים קטנה באזור הבילוי שצמוד ל Apple Marché Saint-Germain.
יום שני 06.09 – בדיקת קורונה ורובע המארה
לאחר ריצת הבוקר אנחנו יוצאים לבצע בדיקת קורונה לפני טיסתנו לפורטו (ספוילר להמשך העלילה, הטיסה לא יצאה לפועל), את הבדיקה אנחנו נעשה בבית החולים שצמוד לקתדרלת ה Notre Dam המשתפצת, הבדיקה די אגרסיבית והמטוש מוצא את דרכו ישירות לתוך המוח.
לאחר הבדיקה ובעודנו מלקקים את הפצעים, הליכה קצרה ואנחנו מוצאים את דרכנו לכנסיית Sainte Chappelle, הכנסייה נבנתה בזמן שיא של 6 שנים במאה ה – 13 ע"י המלך לואי התשיעי, למרות שמדובר בכנסייה קטנה יחסית, מבנה הכנסייה נחשב לאחד היפים ביותר בפריז, במיוחד הודות לחלונות הוויטרז' המרשימים שחלקם בני מאות שנים ובין העתיקים ביותר בעולם.
חוצים את הנהר ודרך מגדל Saint-Jacques אנחנו ממשיכים למרכז Pompidou, ומכאן נכנס לתוך רובע המארה עם כל הפעילות היהודית שבתוכו, לאט לאט אנחנו מתקדמים אל עבר Place des Vosges, בפינת הכיכר אנחנו מוצאים בית קפה קטן, שתייה קרה ומשהו קטן לאכול ואנחנו צוברים כוח לדרך חזרה.
בדרך חזרה אנחנו עוברים דרך מרכז הקניות Les Halles, קצת קניות לפני ההמשך לפורטוגל ומכיוון שאנחנו שומעים מוזיקת עוגב, אנחנו נכנסים לכנסיית Église Saint-Eustache, הכנסייה העצומה שלקח כמאה שנים לסיים את בנייתה, נחנכה בשנת 1637. בזמן המהפיכה הצרפתית הכנסייה הושחתה ונבזזה ורק במהלך המאה ה-19 הכנסייה שופצה מחדש, פרט מעניין נוסף זה העוגב עצום הממדים בן 101 קלידים ו 8,000 צינורות. זהו העוגב השלישי בגודלו בצרפת, לאחר העוגב בקתדרלת נוטרדאם של פריז (107 קלידים) וזה של כנסיית סן-סולפיס (102 קלידים).
את היום אנחנו מסיימים במסעדה האיטלקית La Capannina שליד הפנתיאון, בדרך אנחנו עוצרים בקפה de la Nouvelle Mairie, יושבים בגינה ומשגרים ברכת שנה טובה לבני המשפחה שבארץ, המסעדה מוצלחת ומומלצת מאוד, לאחר הארוחה אנחנו הולכים אל הנהר והולכים לאורכו.
יום שלישי 07.09 – מוזיאון, שער והחלטה הרת גורל
יוצא להקיף את גני לוקסמבורג במסלול הקבוע, מכיוון שהקולות העולים מפורטוגל מעוררים סימני שאלה לגבי היכולת שלנו להיכנס למדינה, אני מתחיל לחשוב על תוכנית חליפית, להאריך בכמה ימים את השהות בפריז ולחזור מכאן הביתה לישראל.
יורדים לאכול ארוחת בוקר ומתייעצים האם כדאי לשנות או לקחת את הסיכון ולטוס לפורטוגל מתוך סכנה שלא יתנו לנו להכנס, לבסוף אנחנו מחליטים לשנות תוכניות ולבטל את החלק של פורטוגל, זה מצער אותי עד מאוד, אבל מבטיח לעצמי כי אם תום הקורונה אנחנו נעשה תיקון יסודי.
לשמחתי המלון מגלה גמישות ומצליח להאריך את השהות שלנו ואפילו באותו החדר ומחיר, שיחה קצרה עם חברות התעופה ויש לנו גם כרטיסים חזרה לארץ, אם כך אנחנו יכולים להתחיל את טיול היום.
הזמנתי לנו כרטיסים ל Musée d'Orsay, הליכה נעימה בסמטאות הרובע השישי ואנחנו בכניסה למוזיאון, בגלל הקורונה הכניסה איטית ורק לבעלי כרטיסים, כמו כן יש דרישה מציבור המבקרים להיות עם מסיכה למשך כל הביקור, כהרגלי במוזיאון מעבר מהיר בקומת הקרקע ועולה במהירות לקומה המעניינת באמת, מקום מושבם של מרבית הציירים האימפרסיוניסטים החשובים.
המוזיאון שהוקם כתחנת רכבת בשנת 1900 יועד לשפר את אמצעי התחבורה בעיר בזמן התערוכה העולמית, התחנה נקראה במקור Gare d’Orleans והארכיטקטורה שלה היא כולה שיר הלל לימי הזוהר של הרכבות, עד סוף שנות ה 30 המשיכה תחנת הרכבת לשרת את הבאים מעמק הלואר אך כשתחנת Montparnasse החלה לעשות זאת הוחלט להסב את התחנה לתחנת רכבת פרברים. במהלך שנות ה 70 של המאה שעברה היה המבנה בסכנת הריסה אולם למזלנו החליטה הממשלה לרשום אותו ברשימת המבנים ההיסטוריים ולהפכו למוזיאון שיעסוק באומנות שנוצרה בשנים 1914 – 1848. המוזיאון נפתח לקהל הרחב בשנת 1986 לאחר השיפוץ המקיף שהפך את התחנה למוזיאון בן 5 קומות.
ביציאה מהמוזיאון אנחנו מחליטים לנסות את התחבורה הציבורית העילית, כלומר אוטובוס שיוביל אותנו לכיכר Charles de Gaulle, מקום מושבו של Arc de Triomphe, השער נבנה בפקודתו של נפוליאון כדי לחגוג את נצחונו ב Austerlitz, נפוליאון מינה את האדריכל Jean Chalgrin לבניית השער ותכנונו. הבנייה החלה בשנת 1806 ונסתיימה בשנת 1836. גובהו של השער כ-50 מטר, ורוחבו כ-45 מטר. על חלקו העליון של עיטור תיאור יציאת המתנדבים ב – 1792, מתחת לשער נמצא קבר החייל האלמוני, לזכר החיילים שנפלו במלחמות הרבות בהיסטוריה של צרפת. בכל ערב מודלק ליד הקבר נר זיכרון ומתחת לקשת מונפים שני דגלי ענק, האחד של צרפת והשני של האיחוד האירופי.
מכיוון שהזמנתי כרטיסים לעלייה לשער, אנחנו עוקפים את התור הקטן ועולים לגג, מכאן יש תצפית נהדרת לכל הרחובות המגיעים לשער (12 במספר) וביניהם כמובן Champs-Élysées ושדרות La Grand Armee.
אנחנו מחליטים שאת ארוחת הצהרים המאוחרת נאכל ברובע שלנו (כלומר הלטיני) ומכיוון שתחושת הרעב גוברת אנחנו ממהרים למטרו הקרוב, שיטה נהדרת לחצות את העיר (מעניין מתי יהיה אצלנו), מכיוון שעשינו עבודה טובה היום אנחנו מפנקים את עצמנו בארוחת המבורגרים מושחתים ב The Moose, יחד עם כוסות בירה קפואה הארוחה הופכת להצלחה גדולה.
את היום אנחנו מסיימים בנוהל הקבוע בכיכר La Contrescarpe, שלי עם כוס קפה ואנוכי עם כוס יין.
Arc De Triomphe - Paris
יום רביעי 08.09 – מתפרעים בקניות
מכיוון שהחלטנו בעל כורחנו (ממש מסכנים) להישאר עוד יומיים בעיר, נפתחה לנו ההזדמנות להקדיש יום שלם לקניות, הממליצים טוענים שהמקום הטוב לעשות קניות בפריז זה ברובע החדש la Défense, שנמצא מערבית לעיר, מעבר ליער Bois de Boulogne,
הרובע החל להבנות בשנות ה-60 של המאה הקודמת בסגנון אולטרה מודרני. מקור שמו ההיסטורי של הרובע הוא במלחמת 1870 כאשר הצרפתים הגנו בחירוף נפש על האזור מפני התקפות הפרוסים. במקום עובדים מעל 200 אלף בני אדם. על השדרה המרכזית ניצב לו מבנה מרשים בצורת קובייה חלולה לבנה ענקית עשויה משיש לבן ומזכוכית – ה Grande Arche אשר מראשו, בגובה 110 מטרים נשקף נוף מרהיב של העיר. גודלו הפנימי של השער סמלי: 100 מטר על 100 מטר, בדיוק כמו ה Cour Carré של מוזיאון הלובר. השער מהווה סיום ל L’axe historique, הציר שמתחיל במוזיאון ה Louvre עובר דרך Place de la Concorde ושער הניצחון.
אנחנו לוקחים את קו 1 שמביא אותנו ישירות אל מרכז הקניות הגדול Westfield Les 4 Temps, לא בטוח לגבי המחירים אבל במרכז יש את כל החנויות שנערה מתבגרת צריכה ורוצה, ממול יש קניון נוסף Cnit מספר חנויות קטן יותר אבל מה שחשוב שיש בו חנות גדולה של Decathlon המקום האהוב עלינו לבגדי ספורט.
מרכז Cnit – “המרכז לתעשיות חדשות ולטכנולוגיות”, הוא מבנה אדריכלי מיוחד במינו דמוי צדף הפוך משמש בין היתר כמרכז מסחרי נוסף ובו מספר חנויות יוקרה וסניף גדול של רשת Decathlon. מרכז קניות זה היה המבנה הראשון להיבנות ברובע ונחנך עוד בשנת 1958. הוא בולט בגודלו העצום ובאדריכלות הנועזת והמיוחדת שלו. במהלך השנים עבר מספר שיפוצים נרחבים. המבנה נתמך בשלוש נקודות תמיכה בלבד המחוברת ביניהן מתחת לקרקע.
לאחר שהעמסנו שקיות אנחנו עושים דרכנו חזרה, יורדים מהמטרו בתחנת Louvre – Rivoli ומשם ברגל דרך גשר Pont Neuf לרובע הלטיני, את הגשר התחילו לבנות בשנת 1578 אבל רק בשנת 1606 בנייתו הסתיימה, היוזמה לבניית הגשר הגיע מהמלך הנרי ה – 4 שרצה להקל על העומס בגשר הנוטרדאם, כדי לממן את בנייתו הוא הטיל מס מיוחד על חביות היין שנכנסו לעיר. הייחוד של הגשר היה שלא נבנו עליו בתים ולכן התושבים יכלו ללכת עליו ללא הפרעה, כמו כן הגשר היה המקום הראשון בפריז בו נבנו מדרכות מיוחדות להולכי הרגל שעד אז נאלצו לשרך דרכם בין סוסים או עגלות, מכיוון שההליכה עליו הייתה בטיחותית החלה לצעוד עליו אצולת העיר מה שבעצם הפך את הגשר למסלול האופנה הראשון בפריז.
עייפים וצמאים אנחנו עוצרים להתרעננות ב Starbucks הקבוע שלנו ומכאן ממשיכים למלון, אחרי מנוחה אנחנו הולכים להסתובב בגני Luxembourg ומכאן לארוחת ערב במסעדת, Marco Polo האופנתית.
יום חמישי 09.09 – השלמת קניות
הבוקר מתחיל בריצה סביב הגנים, מכיוון שקצת סגרירי היום אנחנו מחליטים לטייל באופן חופשי, כלומר לאן שהרגליים ייקחו אותנו, אבל ראשית אנחנו נדרשים לבצע בדיקת PCR לוודא שחס וחלילה לא נכניס קורונה לארץ, אנחנו מזמינים תור לבדיקה מוקדם בבוקר בביה"ח שעל Île de la Cité, בשעה תשע אנחנו מתייצבים אצל הצוררים שתוקעים לנו מטוש במוח, את תוצאות הבדיקה נקבל במייל (ספוילר, אולי כן ואולי לא).
לאחר מכן אנחנו עוברים לגדה הימנית של הנהר ומגיעים ל National du Palais-Royal, הארמון הוקם על ידי ה Cardinal de Richelieu שרצה מקום מגורים קרוב למלך לואי ה 13 שהתגורר בארמון ה Louvre. העבודות לבניית הארמון התחילו בשנת 1633 בניצוחו של האדריכל Jacques le mercier והסתיימו בשנת 1639, מכיוון שלקרדינל לא היו יורשים הוא הוריש את הארמון למלך לואי ה 13 ובכך הפך שמו מארמון הקרדינל לארמון המלכותי. הארמון מתגלגל לידיים שונות במהלך השנים והופך די מהר למאורת פריצות של אצילי פריז באותן תקופות, רק בשנת 1830 המלך לואי פיליפ משנה את פני המקום והופך אותו למה שאנחנו מכירים היום, בשנת 1985 הפסל Daniel Buren יוצר פסל סביבתי בדמות עמודים בגבהים שונים ובעלי פסים של שחור ולבן. עמודים אלו, מסמנים שלבי התפתחות שונים של האדם ולכן ישנם עמודים נמוכים ועמודים גבוהים.
מכאן אנחנו חוזרים לאזורים המוכרים יותר של הרובע הלטיני, עוצרים לרגע בכיכר Maubert ונכנסים לחנות הגבינות Fromagerie Laurent Dubois שנחשבת ובצדק רב לאחת מחנויות הגבינות הטובות בעיר, טועמים ושוקלים קצת גבינות להביא הביתה ועושים דרכנו להשלמת קניות עבור שלי, דרכנו עוברת דרך גני Luxembourg המקסימים כדרכם ואנחנו מגיעים ל Brandy & Melville, חנות קונספט של בגדי נערות במידה אחת, המידה טובה סבבה, המידה לא מתאימה, תמצאי חנות אחרת.
החנות השנייה שגם היא על Rue de Rennes נקראת Subdued, קונספט דומה אבל עם מבחר גדול יותר של מידות, אין ספק שהגברת הצעירה מאושרת ואני נושא כליה אחריה.
לאחר הפסקה קצרה אנחנו הולכים להיפרד מהכיכר La Contrescarpe שהייתה לנו בית שני במהלך השהות שלנו בעיר, כוס יין אחרונה עם משהו קטן לנשנש ואנחנו לארוחת הערב במסעדת La Capannina המוכרת.
יום שישי 10.09 – חוזרים הביתה
אז לפני שאגע בשגרת הבוקר, אספר כי למרות ההבטחות של בודקי הקורונה לקבלת תשובות תוך שעות ספורות, התוצאות בוששו להגיע, מאוחר בערב הגיעו התוצאות השליליות של שלי ואני נכנסתי לסרטים מה עושים עכשיו אם לא עלינו אני נגוע, שנת הלילה אם אפשר לקרוא לה ככה עברה לאט לאט, רק בבוקר מגיעה ההודעה המיוחלת, אני שלילי, אפשר להתארגן לטיסה הביתה.
ריצה אחרונה סביב הגנים, 3 הקפות כמו בכל יום בשבוע האחרון, הריצה בחוץ בערים הגדולות באירופה מאוד נעימה, בייחוד מוקדם בבוקר, להרגיש ולראות את העיר מתעוררת, לבד רק עם אוספי האשפה ועוד כמה רצים משוגעים לדבר, ארוחת בוקר ואנחנו יורדים לפגוש את נהג האובר שהזמנו ערב קודם, נעלם הנהג ולכן אנחנו לוקחים מונית מהרחוב, חצי שעה נסיעה ואנחנו משדה"ת.
הטיסה חזור יוצאת בזמן וללא אירועים מיוחדים, כמובן נדרשים להיות עם מסיכה לאורך הטיסה, ולאחר הנחיתה נדרשת בדיקת קורונה נוספת, מעניין איך יהיה העולם לאחר מכן…
איך מסכמים שבוע כזה, אומנם הנסיעה הייתה אמורה להיות הרבה יותר ארוכה ולכלול גם את פורטוגל, אבל מהלימונים עשינו לימונדה, פריז היא עיר מדהימה והשותפה שלי לטיול הייתה נהדרת עוד יותר, נסיעה עם מתבגרת, שבוע שלם ביחד זה אירוע מחבר ומגבש,
וכמה מילים על העיר, לאחר אינספור פעמים אני מוצא את עצמי כל פעם נפעם מחדש מהרוח של פריז, כל נסיעה אני מצליח לגלות משהו חדש, סמטה או כיכר, מוזיאון או תערוכה, אם הייתי צריך לדרג פריז נמצאת גבוה גבוה ברשימה שלי.
