מאת - דורון הראל
רגע לפני סוף השנה, החלטנו על תחילתה של מסורת חדשה, מעכשיו כל שנה נבקר באחד משווקי הכריסמס המפורסמים (סביר להניח במרכז אירופה), נהנה ממזג אוויר קריר, אולי שלג וכמובן כל מה שסובב את חג המולד במסורת הנוצרית.
התחלתי לחלום על יין חם ומתוק, התכרבלות ליד אח בוערת, שלג לבן שמכסה את הרחובות, בקיצור אירופה במיטבה, לאחר חיפוש קצר, אני מבין שאם אנחנו רוצים משהו קרוב, מפנק ובעלות יחסית סבירה, בודפשט היא היעד הנבחר, לשמחתי אני מצליח להדביק בהתלהבות את אחי ואשתו והם באופן ספונטני (שאח"כ יצטערו עליו) נותנים את הסכמתם ומצטרפים אלינו לסופ"ש.
כמו בכל תכנון עירוני, אני מעדיף את הנוחות הלינה במרכז העיר על הריחוק (מחיר) ולכן מתכוונן למלון Moments החדש יחסית שממוקם ממש במרכז העיר בתחילת שדרות Andrássy מרחק של כמה מטרים מהבזיליקה ומבניין האופרה.
טיסת אלעל שיוצאת ביום רביעי בבוקר נבחרת לקחת אותנו ליעד, כאשר החזרה תהיה ביום ראשון בצהרים, את האחריות על ההסעה מהשדה למלון אנחנו מטילים על רוברט ששמו מופיע בפורומים השונים כנהג אמין ויעיל.
יום רביעי (13.12)
ממריאים (בזמן) לשמחתי טיסה ישירה, כאן המקום לתת ציון לשבח לטרמינל 1 המשופץ, אמנם אין בו הרבה, אבל התהליך מהיר וזורם, לעומת זאת בצד השני אנחנו מחכים שעה ארוכה למזוודות שלשמחתנו מגיעות בשלום.
רוברט מחכה לנו בחוץ ובנהיגה מהירה מביא אותנו למלון, המדהים ועוד פעם המדהים, בחירה מצויינת, עיצוב המלון מיוחד, החלל הפנימי של המלון פתוח עד לקומה העליונה והחדרים גדלוים ומרווחים עד מאוד.
מתארגנים במהירות ויוצאים לחפש ארוחת צהרים ולנצל את היום הבהיר שזכינו לו, החלטנו שנתחיל בהליכה מערבה לכיוון הנהר, בדרך נעבור ליד Szent István Bazilika שצמוד אליה ממוקם אחד משווקי החג, לאחר סיבוב קצר אנחנו ממשיכים לכיוון בניין הפרלמנט הענק והמרשים (מעל 600 חדרים בבניין), בכיכר שלפני הבניין שני חיילים מסתובבים במעגל אין סופי, הליכה איטית עד מאוד, למזלם היום בהיר.
אנחנו עוברים את הבניין ויורדים לגדת נהר הדנובה הרחב, הליכה קצרה ואנחנו מגיעים לאחת מאנדרטאות השואה המיוחדות והמרגשות, שורת נעלי מתכת מחוברת לגדה, סוגים וגדלים שונים, כאן ירו בשורות של יהודים והטילו אותם לנהר.
אנחנו חוזרים חזרה לכיוון המלון, נתארגן ונלך לארוחת ערב במסעדת Hungarikum Biztro המצויינת המגישה אוכל הונגרי מסורתי.
מכיוון שהמסעדה ממוקמת באיזור בניין הפרלמנט אנחנו עוברים דרך אנדרטת שואה נוספת שנמצאת צמוד לאנדרטת החירות, האנדרטה היא סוג של גדר תייל שעליה תלויות תמונות וסמלי שואה, מצמרר.
יום חמישי (14.12)
רגע לפני שאתחיל בתאור היום אני רוצה לציין את ארוחת הבוקר המושקעת והעשירה (באופן חריג לאירופה) שיש במלון, מבחר גדול של ירקות ופירות, אין סוף סוגי סיריל והכל מסודר בצורה נקייה ואסתטית.
היום נטייל באיזור של בודה, יוצאים מהמלון עוברים דרך הגלגל הענק שעדיין ישן מהלילה, עוברים דרך מלון ארבעת העונות המפורסם וחוצים את הנהר על גשר השלשלאות, חלקנו מעדיף לעלות לגבעה עם הפוניקולור, השאר מטפסים באיטיות על הגבעה.
אנחנו פונים לכיוון בסטיון הדייגים וכנסיית מטיאס, הנוף הנשקף מלמעלה מרשים, ממול אפשר לראות את הנוכחות המעיקה של בניין הפרלמנט, סיבוב קצר על החומות ואנחנו שמים פעמינו לבית הקפה Ruszwurm המפורסם בעוגות הקרמשניט שלו, מכאן נמשיך לאורך הגבעה חזרה לארמון.
אנחנו מתחילים לרדת לכיוון גשר החירות, צמוד לגשר, רגע לפני שנכנסים לרחוב וואצ'י נעבור דרך אנדרטת שואה נוספת, האנדרטה דמויית גל לבן, בתוך הגל חרוטים מספרים (המספרים שהוטבעו על זרועות היהודים). אנחנו צועדים על רחוב וואצ'י בדרכנו לשוק המקורה, החלל העצום של השוק מחולק לשתי קומות כאשר בקומת הקרקע דוכני מזון ובקומה השנייה מוצרי טכסטיל וקשקושים שונים.
מכיוון שאנחנו לא בעניין של קניות הסיבוב בשוק קצר, מנצלים את הקרבה למסעדת פורסייל המפורסמת בקרב הישראלים לארוחת צהרים. המסעדה צפופה, והשירות איטי, מה שעוזר זה המנהג הנהוג כאן, בזמן ההמתנה לאוכל מפצחים בוטנים וזורקים את הקליפות על הרצפה, חביב, לא יותר.
בדרך חזרה אנחנו מנסים לאתר את המלון שהיינו בו לפני כעשר שנים, מסתבר שזה היה מלון מרקיור, ממשיכים הלאה דרך רחובות המרכז, מגיעים למלון ומתארגנים לארוחת הערב.
מכיוון שיש עוד זמן עד לארוחה אנחנו יורדים לשתות יין חם באחד מבתי הקפה הרבים המפוזרים באיזור Gozsdu, זהו סוג של רחוב מקורה המלא בכל סוגי הבילוי, כולל הופעות חיות וכו'.
את ארוחת הערב נעשה במסעדת KonyvBar המצויינת, הייחוד של המסעדה נובע מכך שהשף מקבל את ההשראה לאוכל מסיפריה של אגאטה כירסטי, בזמן הארוחה הסועדים הופכים להיות משתתפים פעילים באחד מסיפורי המתח.
יום שישי (15.12)
מכיוון שהתחזית מדברת על גשם אנחנו מחליטים לפתוח את היום בקניות בקניון WestEnd. עכשיו יהיו כאלה שיאמרו שיש מקומות טובים יותר לקניות, זולים יותר, גדולים יותר וכו' אבל להזכירכם אצלנו במשפחה קניות זה רע הכרחי, בייחוד בטיולי סופ"ש קצרים.
אני מתחיל את הבוקר כהרגלי בשעה של ספורט בחדר הכושר הצנוע אך המדוגם של המלון, ארוחת בוקר איכותית ואנחנו שמים פעמינו לקניון.
המלון שלנו ממוקם במרכז העיר, ולכן אנחנו עוברים שוב ליד הבזיליקה, גם באור יום המבנה מרשים, מסביב למבנה קבוצות של מנקים מכינים את שוק החג לאירועי הערב.
הקניון כמו כל קניון בארץ או בחו"ל מצוייד בחנויות דגל, כאן זה חנויות הרשת של זארה ודומיה, הדס מוצאת כמה ג'ינסים וסוודרים ואנחנו מרגישים מיצוי, מה עוד שליד יש חנות דקתלון האהובה עלינו מאז הטיול לספרד.
אני מנצל את הזמן וקונה מקלות הליכה שיעזרו לי במסע המתקרב לסקוטלנד (מבטיח לספר האם המקלות עזרו), עוד כמה זוגות של גרביים וכמה מכנסי יוגה (לא בשבילי) ואנחנו בדרכנו למלון, הפעם בגשם כמו שהובטח בתחזית.
את הדרך חזרה נעשה דרך בניין האופרה ההומה אדם, עוד סיבוב במרכז ואנחנו פונים להתארגנות לקראת ארוחת הערב שתהיה במסעדת Costes Downtown המעוטרת בכוכבי מישלין.
המסעדה היא האחות הצעירה של מסעדת Costes ונמצאת בכניסה למלון Prestige המהודר, על הארוחה אכתוב במאמר אחר, כאן רק אציין שהארוחה הייתה מדהימה, אפילו יותר.
את הדרך חזרה אנחנו עושים דרך שווקי החג המוארים והעמוסים של המרכז, חוויה מדהימה בפני עצמה, בשעות הלילה העיר משתנה והופכת להיות קסומה ומיוחדת, איזורים שלמים צבועים באור, העצים עטופים פנסים, כמובן שבנוסף לעונג מהמראות אנחנו מנצלים את הזמן ובודקים עוד מקום המוכר יין חם.
יום שבת (16.12)
אנחנו קמים לבוקר אפרורי משהו, אך לפי התחזית נראה שמזג האוויר יתבהר בהדרגה ובהמשך צפוי לנו יום קר אך יבש, כרגיל אני קם מוקדם ומספיק לרוץ שעה על המכונה בחדר הכושר, ארוחת בוקר ואנחנו מתארגנים ליציאה.
בתוכנית היום להגיע לכיכר הגיבורים ולפארק שמאחוריה, אנחנו מתחילים את דרכנו ברובע היהודי, עוברים דרך בית הכנסת הגדול שסגור בגלל השבת, ממשיכים בהליכה ועוברים את מלון Boscolo המפואר עם בית הקפה המפואר לא פחות – ניו יורק.
קצת לאחר בית הכנסת הגדול הזוגות נפרדים שלא במתכוון, אנחנו עושים את דרכנו במקביל לשדרה, מחפשים את הרחובות הצדדים והשקטים, כאלה עם אופי מקומי, עפ"י הסגנון האדריכלי שאנחנו רואים מייצג את צורת הבנייה הסובייטית, בתים נטולי חן, לשמחתנו החזאי המקומי מדייק ולאט לאט היום מתבהר.
בכיכר הגיבורים אנחנו מצליחים לחבור שוב וכדי לחגוג את האיחוד המשפחתי המרגש אנחנו נכנסים לבית קפה שצמוד לאנדרטה, מה שותים, כמובן יין חם ורצוי יותר מכוס אחת. בכיכר מאות רבות של מבקרים הרבה תיירות נכנסת, האגם שצמוד לכיכר קופא והופך למגרש החלקה, הומה ילדים ומשפחות שמנצלים את השבת.
אנחנו נכנסים לטירת Vajdahunyad, הטירה נבנתה בסוף המאה ה – 19 לרגל חגיגות האלף של הונגריה והיא מערבת סגנונות עיצוב שונים.
סיבוב קצר ואנחנו עושים דרכנו חזרה למלון על שדרות Andrássy הרחבות, עוברים שוב דרך בניין האופרה ואנחנו במלון, חשוב להזכיר את מסעדת Bistro Fine המצויינת, שנמצאת בקומת הכניסה.
לקראת ערב אנחנו עושים את דרכנו לארוחת הערב האחרונה שלנו בעיר, המסעדה Borsso Bistro, ממוקמת קרוב לשוק המקורה, מה שמביא אותנו להליכה נעימה ברחובות המוארים של המרכז.
המסעדה מצויינת ומומלצת, מושיבים אותנו בקומה השנייה מע צמד שמנעים את הערב בשירה ונגינה, סיום הולם לסופ"ש.
יום ראשון (17.12)
בוקרו של יומנו האחרון בבודפשט הגיעה, מכיוון שהטיסה יוצאת בצהרים יש לנו זמן להתארגן בנחת, לעשות ספורט וכמובן לאכול ארוחת בוקר ארוכה, בהמשך רוברט הנאמן מחכה לנו בכניסה כדי לקחת אותנו לשדה.
הנסיעה עוברת ללא ארועים מיוחדים, מה גם שיום ראשון היום והתנועה דלילה מאוד, מגיעים לשדה הלא מאוד גדול של בודפשט, כל התהליך אורך דקות ספורות ואנחנו בפנים, יש זמן לקפה ועוגה לפני הטיסה.
זהו נגמר לו הסופ"ש הקסום בבודפשט, מלכת ערי מרכז אירופה, התחלנו טרנד מוצלח ואנחנו מבטיחים לחזור שוב ולחגוג את הכריסמס באירופה,
כמה מילים על הבחירות שעשינו, מיקום המלון היה מצויין, ממש במרכז העיר, התנהלנו ברגל לכל מקום, גם המלון זכה לציון גבוה מאוד אצלנו. חיי הלילה בעיר מפותחים מאוד, המוני בתי קפה ומסעדות, בודפשט מזכירה את פאריז אבל פחות "פלצנית", הרבה יותר נקייה ומסבירת פנים. .
