סופ"ש אביבי וארוך בפריז - מאי 2022
מאת - דורון הראל
הזיכרון הנעים והארוך משבוע פריז שעשיתי עם שלי בשנה שעברה המשיך להדהד בראשי, לשמחתי הצלחתי להדביק בהתלהבות את רונלי, ששמחה להגיע לפריז לאחר שנים רבות של נתק,
כמו תמיד התארגנות מוקדמת, מציאת טיסות מתאימות עם Transavia, אנחנו חוזרים (או יותר נכון אני) למלון Trianon Rive Gauche המוכר ואפילו הצלחתי לשים יד על דיל מעולה בזכות שאריות הקורונה.
מהיכרותי את פריז כדאי לבצע תכנון מוקדם לפי אזורים, דבר המונע דילוגים מעייפים וזוללי זמן בין הרובעים השונים, אז יש לנו תוכנית כולל כמה אטרקציות למתקדמים (פרטים בהמשך).
יום שלישי 10.05 – נחיתה מאוחרת
התכנון הראשוני היה לטוס לפריז ביום רביעי מוקדם בבוקר, אני נוהג להזמין כרטיסי טיסה חצי שנה מראש, זו הדרך להשיג מחירים מעולים, אבל מכיוון שעולם הטיסות עוד לא ממש התייצב לאחר הקורונה, אני למד כי הטיסה של יום רביעי בבוקר בוטלה ובמקומה אפשר לטוס ערב קודם, אמנם אנחנו כאילו "מבזבזים" לילה במלון, אבל היתרון הגדול שאפשר להתחיל את היום ברגיעה ובשעה סבירה.
הטיסה לפריז עוברת ללא חוויות יוצאות דופן, נוחתים בשדה"ת Orly, מוניות מחכות בחוץ בסדר מופתי, כמעט כמו אצלנו, על הקיר יש שלט גדול ובו תעריפי הנסיעה, אין כאן מקום לשיקול דעתו של הנהג, מעניין מתי יפנימו את הרעיון הזה אצלנו בארץ ויפסיקו לעשוק תיירים מסכנים במאות רבות של שקלים.
בגלל שהקדמנו את יום הטיסה לערב קודם, אנחנו נאלצים למצוא לינה ללילה אחד במלון Hôtel Cluny Sorbonne, אין מקום להמלצה, אבל למזלנו זה רק ללילה אחד, לוקח לנו זמן להשיג את תשומת ליבו של האיש מהקבלה, נראה היה שהוא צופה בסרט ופחות מתעניין באורחים העייפים, מזוודות בכוך שנחשב לחדר ואנחנו יוצאים לחפש ארוחת לילה, טעות לחשוב שבפריז המסעדות פועלות עד מאוחר ולכן אנחנו נאלצים (סתם, בשמחה) לאכול משהו בבורגר קינג השכונתי, היה טעים (קחו בחשבון שבמסגרת המאבק לטובת איכות הסביבה אין יותר קשים מפלסטיק).
.
יום רביעי 11.05 – הטיילת השתולה
אחרי לילה קצר וללא שינה מרובה אנחנו עוזבים את המלון בשמחה ועושים פעמינו למלון הנבחר, תרגיל 3 במלונות עובד ואנחנו מקבלים חדר עם נוף לאייפל ולמגדל מונטפארנס, התארגנות קצרה בחדר ואנחנו בדרכנו ל Promenade plantee שנמצאת בגדה הימנית של הנהר (מעבר לחלוקת הרובעים מחלקים את פריז לצדדים של ה Seine, ימין ושמאל, לא פוליטי כמובן).
בדרכנו אנחנו עוברים ב Le Boulanger de la Tour, לטעום מהקרואסונים הטובים בעיר, אכן מדהימים, חוצים את הנהר ואת Île Saint-Louis, רגע לפני שנגיע לטיילת נעשה גיחה לאחד הרחובות היפים בפריז Rue Crémieux, רח' שכאילו נלקח ממקום אחר, שכונתי קטן ומצויר. אנחנו עולים על הטיילת באזור Coulée Verte René-Dumont ומתחילים ללכת לאורכה, הטיילת שהייתה פעם מסילת רכבת עילית, הפכה לפני מספר שנים לגינה ארוכה ומטופחת שעוברת מעל העיר לאורך הרובע ה – 12 ופחות או יותר במקביל ל Seine.
הליכה בתוך טבע ירוק, אשר מכסה על מראות העיר, מנגד אפשר לשמוע היטב את העיר שמתחת, הטיילת עוברת צמוד לבתים ואפילו בתוך בית מגורים אחד, היצירתיות והמחשבה להוסיף ריאה ירוקה ייחודית מאוד.
עוזבים את הטיילת לאחר מספר ק"מ וחוברים לכיכר Place de la Nation, כמה תמונות ואנחנו ממהרים לצהרים שהוזמן אצל L'Aubergeade, מסעדה עמוסה ומשובחת עם בעלים משעשע שמכיר כל עובר אורח, הליכה קצרה נוספת ואנחנו Place de la Bastille, פעם היה כאן הכלא מטיל האימה (בייחוד רגע לפני המהפיכה) אבל הוא נהרס כליל ובמקומו הוקמה אנדרטת זיכרון.
חוצים שוב את הנהר לגדה השמאלית הציורית (כשבדרך לא מוותרים על טעימת גלידה אצל Berthillon) ועושים פעמינו ל Panthéon, מקום קבורתם של גדולי האומה, בניין גדול, כבד, מרשים.
אחה"צ אנחנו הולכים לקפה בכיכר Contrescarpe הצמודה לשוק Mouffetard הססגוני, הכיכר קטנה ורועשת, הישיבה זזה לפי כיוון שמש, נעים לנוח אחרי יום מעייף עם כוס יין.
יום חמישי 12.05 – הרובע השלישי המארה
הבוקר החלטתי לעשות מעשה ולצאת לרוץ, כמה דקות ואני מוצא את עצמי מקיף את גני Luxembourg, על הגדר תלויים 40 צילומים מרהיבים של מקומות שונים בצרפת, יפה, שלושה סיבובים מספיקים לי ואני חוזר למלון (לא אמרתי אבל המלון, מדהים, במיקום הטוב פריז, קרוב לכל מקום), ארוחת בוקר נחמדה ואנחנו בדרכנו לרובע Marais, רובע שמאופיין בכמות היהודים שחיים בוא, הרבה חנויות ומסעדות כשרות וכו'.
חוצים את ה Seine והפעם דרך Cathédrale Notre-Dame המשתפצת לאחר השריפה הגדולה של 2019, בחוץ על הגדר תלויות תוכניות השיפוץ שייקח די הרבה שנים, לדעתי לקח שנה או שנתיים רק לפנות ולנקות את שאריות השריפה ועכשיו מתחילים את תהליך השיקום, פרויקט עצום, חוצים את החצי השני של הנהר ואנחנו ברחבה של Hôtel de Ville העיריה של פריז עם המיצג לקראת אולימפיאדת 2024.
עיקוף קטן ואנחנו ברחבת מוזיאון Pompidou, מבנה מטורף, חלק גדול מהקונסטרוקציה בולט החוצה כולל תעלות מיזוג האוויר הצבעוניות, מדלגים על כניסה פנימה ועושים דרכנו לתוך ה Marais. במסגרת מצעד הטעימות נכנסים ל Yann Couvreur Pâtisserie, גאונות, טעים ומתוק.
אנחנו נכנסים לגינה של Jardin de l'Hôtel de Sully, סיפור מעניין, הברון דה סוליי שהיה חובב נשים ידוע ובנוסף גם בעל מתירן, אפשר למאהבים של אישתו להכנס לבית וזאת דרך מעבר מכיכר ווז'.
דרך הגינה אנחנו נכנסים ל Place des Vosges, את הכיכר המרובעת התחילו לבנות בתחילת המאה ה – 17, שמה הראשון היה כיכר רויאל, לאורך השנים הכיכר שינתה פניה והפכה לכיכר שאנחנו מכירים היום, בשנת 1800 שונה שוב שמה של הכיכר לווז' על שם החבל ששילם ראשון את מיסיו בזמן המהפיכה. במרכז הכיכר נראה את פסלו של לואי ה – 13 רוכב על סוס לבוש כקיסר רומאי.
ארוחת צהרים משובחת ב Bistrot de L'Oulette, כאן המקום לציין כי החלטנו טרום הנסיעה כי הצד הקולינארי יקבל מענה בארוחות צהרים מושקעות כדי שלא נדרש לאכול כבד בערבים, ממשיכים בעייפות מה למוזיאון Picasso, כמו שאני אוהב, לא גדול מידי, לא מבלבל מידי, שעה זה מספיק לחוות את הגאונות של האומן, הגיע הזמן לחזור ונעשה זאת דרך כנסיית Saint-Eustache המרשימה שנמצאת צמוד למרכז הקניות הפתוח Chatelet Les Halles, לא המקום הכי מסביר פנים בעיר.
יום שישי 13.05 – מוזיאונים ואחד מקרון מדהים
אז נכנס לשגרה ויוצא לרוץ בבוקר, איש של הרגלים אני, מקיף את הגנים שלוש פעמים וחוזר למלון להתארגנות, הזמנתי כרטיסים למוזיאון Orsay לשעה 10, אז יש לנו זמן לעבור דרך כיכר Furstenberg הצנועה אבל היפה. בשנים האחרונות בכל ביקור שלי בפריז אני נוהג להכנס למוזיאון הזה, לא מפסיק להתרשם ממבנה המוזיאון שהיה בעברו תחנת רכבת, לאחר הכניסה ממהרים לעלות לקומה הרביעית מקום משכנם של הציירים האימפרסיוניסטים בראשם גוגן, רנואר, פיסארו ואן גוך ומעל כולם מונה אהובי.
לאחר שעתיים של שיכרון חושים אנחנו ממשיכים למוזיאון Quai Branly, מוזיאון אתנוגרפי אתני לתרבויות אפריקה, אמריקה והמזרח הרחוק, החלק המעניין במוזיאון זו צורת הצגת הפריטים ודרך ההתקדמות מתרבות לתרבות, המיצגים מעניינים אבל הייתי אומר שעדיף לבקר בגנים של Rodin.
אנחנו לא נותנים לאכזבה לעצור אותנו ושועטים (בעזרת נהג אובר חביב) לכנסיית Église Saint-Sulpice, אמנם לא נכנס פנימה, אבל נשב בקפה נחמד צמוד לכנסייה להחזיר נוזלים (נו אתם יודעים יין או בירה).
לא רחוק מכאן נמצא את מקדש המקרונים של הטוב מכולם ידידי Pierre Herme , אנחנו אוספים מבחר טעמים ועושים את דרכנו לגני Luxembourg, בין העצים אנחנו מוצאים כמה כסאות פנויים ומתפנים לבחון את השלל, האיש גאון, פשוט גאון, המקרון בטעם זעפרן פשוט אלוהי.
לאחר מנוחה קצרה הגיע הזמן לארוחת ערב, הבחירה נפלה על Chez Marcel, שנמצא בצד השני של הגנים, עוד ארוחה נהדרת עם אווירה מעולה, מי שמתכנן על המסעדה רק שייקח בחשבון שהכניסה לשירותים דרך המטבח, נותן אפשרות לבצע בקרה על הבישול.
Grand Palais- Paris
יום שבת 14.05 – תעלת סן מרטן
זוכרים, שגרה, ריצה, שלוש פעמים הקפה של הגנים, התארגנות והיום אנחנו שוב בדרכנו לגדה הימנית של הנהר, Canal St Martin, תעלה במרכז העיר שמתחילה מנהר ה Seine לכיוון צפון, מכיוון שיש הבדלי גבהים התעלה מרושתת בתאי הצפה עם סכרים, גם היום התעלה משמשת לתנועת ספינות.
כדי לא להתעייף יותר מידי אנחנו עולים לראשונה למטרו, קו 4 מתחנת ה Odeon מביא אותנו עם החלפה באמצע לתחנת République, ליד התחנה אנחנו מאתרים Boulangerie Utopie, עוד מקום מדהים עם קרואסונים ולחם משובח, דוגמים ומתחילים ללכת לאורך התעלה, לאורך התעלה פרוסים מרבדים של דשא, גשרים קטנים חוצים ואפשר לעבור מצד אחד לשני לפי כיוון השמש, כפי שציינתי קודם אנחנו רואים את הסכרים בפעולה, ספינה נכנסת לתא, הסכר נסגר ומים מציפים את התא ומעלים את הספינה לתא הבא.
אנחנו מגיעים עד לגני La Villette ומסתובבים חזרה, ארוחת צהרים נאכל ב Les Enfants Perdus מסעדה שצמודה לתחנת הרכבת Gare de l’Est, עוד מסעדה מצויינת, דרך הרובע העשירי אנחנו מתקדמים לסיור "הפסאז'ים", (הפסאז' הראשון הוקם בסוף המאה ה – 18, הרעיון היה לקרות בגג רח' חנויות ולתת הגנה למבקרים מפני מפגעי מזג האוויר וגם מגורמים אלימים, בכניסה לפסאז' היה עומד שומר ובורר את הנכנסים, בתקופת השיא היו כ – 150 פסאז'ים ברחבי העיר, כדאי לומר שכולם היו ממוקמים רק בגדה הימנית, לאט לאט זוהרם דעך ונשארו בודדים) הראשון הוא Passage des panoramas, קטן צפוף וצבעוני עד מאוד, משם נתקדם לפסאז' Galerie Vivienne המפואר והמרשים ונסיים ב – Passage du Grand Cerf, סיור מיוחד ומומלץ למי שרוצה להבין איך פעם העשירים היו עושים קניות.
התחנה האחרונה שלנו היום תהיה Palais-Royal Garden, מעבר לגינון המרשים יש תצוגה מיוחדת של גלילים בגבהים שונים צבועים בפסים שחור ולבן שאפשר לדלג ביניהם,
את היום אנחנו מסיימים בביקור במוזיאון l'Orangerie, המשכן של פרויקט החבצלות של מונה, לפני הנסיעה גיליתי כי פעם בשנה יש כניסה למוזמנים בחינם ואיך לומר קפצתי על ההזדמנות והזמנתי לנו כרטיסים, היתרון הגדול שכמות הכרטיסים קטנה, אז צפיפות אין, התצוגה כמעט רק לנו, המוזיאון עבר שיפוץ לפני כמה שנים ופתחו בו חלונות גדולים בתקרה לטובת אור טבעי שמציף את האולמות, שני אולמות גדולים בכל אחד מהם 4 יצירות שאורך כל אחת מהן 8 מטרים, אפשר לשבת על הספות במרכז החדר ולשקוע בתוך היצירות הייחודיות הללו, בקומה התחתונה אפשר לבקר בתצוגה של עוד כמה ציירים מהאסכולה האימפרסיוניסטית להשלמה.
את היום נסיים בהליכה רגועה בגני Tuileries בואכה מוזיאון Louvre, מכיוון שכבר חושך פירמידת הזכוכית מוארת באור יקרות, קבוצות צעירים מסתובבות בפארק, מסתבר שזה מקום מועדף לאימוני רולרבליידס, כמה דקות לאחר מכן ולאורך הנהר אנחנו פוגשים קבוצת נגנים בסשן הרמוני להפליא.
יום ראשון 15.05 – גבעת מונמארטר
מכיוון שיום ראשון היום, יש מחסור ברכבות, אנחנו צועדים לתחנת ה RER שצמודה לגני Luxembourg, ניקח את הרכבת שמגיעה ל Gare du Nord ומשם נמשיך בהליכה או בעצם בטיפוס ארוך וקצת מייגע.
הליכה קצרה ואנחנו מתחילים את טיפוס המדרגות ב Rue Maurice Utrillo, לא ספרתי אבל לפחות 300 מדרגות, לא פשוט ומגיע מתנשף לרחבת Basilique du Sacré-Cœur,
כמה מילים על השכונה שהייתה עד 1860 כפר קטן בפאתי פריז, הברון אוסמן בונה העיר החליט לצרף את הכפר לשטח של פריז ותוך זמן קצר הרובע הופך להיות אזור אומנים וחיי לילה של הבוהמה הפריזאית.
אומנים כמו מודליאני, פיקאסו, מאנה, טולוז לוטרק, פיסארו ועוד גרו ועשו אומנות ברובע, לצערם די מהר מחירי השכירות עולים והם נאלצים לנדוד לדרום העיר לאזור המונטפארנס.
בזיליקת הלב הקדוש שנחנכה בשנת 1919, החלה להבנות בשנת 1875, ההחלטה על בניית הבזיליקה התקבלה באסיפה הלאומית כמה שנים קודם מתוך רצון לפאר את זיכרון האזרחים הצרפתיים הרבים שאיבדו את חייהם במהלך מלחמת צרפת – פרוסיה. הבזיליקה נמצאת על גבעה מעל העיר ומאפשרת תצפית נהדרת.
לאחר ביקור בכנסיה אנחנו ממשיכים לכיוון Place du Tertre, כיכר מלבנית שכבר בשעת בוקר זאת מלאה באומנים רבים, חלקם באו למכור את ציוריהם וחלקם מעמידים את כשרונם לציור פורטרטים של המבקרים.
הסופר הצרפתי Marcel Ayme כותב סיפור קצר בשם Le Passe Muraille (“חוצה הקירות”). גיבור הסיפור מגלה לפתע שיש לו כוחות על טבעיים ושהוא מסוגל לעבור דרך קירות בתים, עד מהרה הגיבור נגרר למשחקי פשע, שוד יהלומים ובנקים, לבריחה משוטרים ולפרשיות אהבים. כשהוא נעצר ומושלך אל מאחורי סורג ובריח הוא מפעיל את יכולותיו ובורח מבית הכלא בנקל.
אך הכל מסתיים כשיום בהיר אחד הוא בולע כדור נגד כאב ראש, ולכדור הקטן והזניח לכאורה יש תופעת לוואי המפסיקה את היכולות שלו לחצות קירות. השפעת הכדור התרחשה בדיוק בעת שהיה בדרך החוצה דרך אחד הקירות והוא נשאר תקוע בתוך הקיר. את הפסל הנהדר יצר השחקן והאמן הנודע ז’אן מארה.
מכיוון שהגיע הזמן לקפה ומאפה, אנחנו שמים פעמינו ל Boris Lumé Boulangerie, בוריס התגורר עם אישתו היפנית מספר שנים ביפן ומשם הוא מביא השפעות מעניינות לאקלרים שהוא מכין, לקחנו אקלר בטעם זרעי המצ'ה, אלוהי, אין מילים אחרות לתאר את הטעם.
רגע לפני שאנחנו עוזבים את סמטאות הרובע, אנחנו עוברים בקיר אהבה, הרעיון של פרדריק ברון שרצה להביע כך את אהבתו לאשתו, הקיר הוקם בשנת 2000 וארכו 10 מטרים הוא עשוי מ – 612 אריחי קרמיקה כחולים ועליהם המשפט “אני אוהב/ת אותך” בלמעלה מ-200 שפות שונות ובכלל זה גם בעברית וביידיש.
מהגג של Galleries Lafayette אנחנו עושים תצפית על העיר (והפעם מקרוב) ומשם יורדים לאיטנו לכיוון Palais Garnier, נכנסים למעדניה הצמודה וקונים לעצמנו כמה מאפים לטובת הצהרים, בסופו של יום נגיע לשדרות des Champs-Élysées ונלך בהם עד לשער הניצחון, מכיוון שיום ראשון היום, השדרות חסומות לתחבורה ציבורית, מה שנותן לנו אפשרות ללכת במרכזם, חוויה מוצלחת עד מאוד.
את היום הארוך נסיים בארוחת ערב מהודרת במסעדת Bistro V שנמצאת בקצה הרובע ה – 6, מסעדה קטנה ונעימה עם אוכל טעים ביותר, חוזרים בגשם למלון, לארוז ולהתארגן לטיסה של מחר.
יום שני 16.05 – חוזרים הביתה
מכיוון שהטיסה שלנו בשעות הבוקר המאוחרות אני מספיק לרוץ ולהיפרד ממיצג התמונות שתלוי על גדרות גני לוקסמבורג, אמנם שתיתי הרבה יין בארוחת הערב, אבל 3 סיבובים סביב הגנים מסדרים לי את הראש ומעירים אותי באופן סופי, ארוחת בוקר ואנחנו מזמינים אובר שייקח אותנו לשדה התעופה,
בשדה אני עוד מספיק לקנות קופסה של מקרון מבית היוצר של Ladurée, (בבית נאכל מהם, בהחלט טובים אבל לא כמו של ידידי פייר), טיסת Transavia יוצאת בזמן והטיסה עוברת ללא אירועים מיוחדים ואנחנו נוחתים בישראל הישר לפקקי אחה"צ בואכה צפונה.
לאחר אינספור פעמים אני מוצא את עצמי כל פעם נפעם מחדש מהרוח של העיר, כל נסיעה מצליח לגלות משהו חדש, סמטה או כיכר, מוזיאון או תערוכה, אם הייתי צריך לדרג פריז נמצאת גבוה גבוה ברשימה שלי.
