מאת - דורון הראל
לפני מספר חודשים שאלתי את האישה שאיתי לאן תרצה לטייל באביב, האם כמו בכל שנה ליעד עירוני או שהשנה נגוון ונחפש משהו אחר?
רשימת “הדרישות” שקיבלתי כללה, עיר וגם כפר, ים והרים ומעל הכל אוכל טוב, ככה ייצא שפנינו לריביירה הצרפתית עם נגיעה קצרה בדרום פרובאנס.
קצת עזרה בפורומים השונים והתארגנו עם כרטיסי טיסה של אליטליה לניס דרך רומא, בתכנון שני לילות בניס ועוד שלושה ב Valbonne שמעל Cannes.
מספר שבועות לפני הטיסה עולה החשש כי יתכן והכרטיסים שקנינו במחיר מבצע לא יהיו שווים את הנייר עליהם הודפסו (או המייל שנשלחו) כיוון שאליטליה לקראת פשיטת רגל, אז כמה ימי חרדה עד שהסתבר שבטווח הנסיעה שלנו החברה עדיין תתפקד.
יום רביעי (10.05)
ממריאים (בזמן) לרומא, קונקשיין קצר אבל מספיק לטעום מהקפה האיטלקי ואנחנו במטוס לניס, זה המקום לתת שבחים לאליטליה על הטיסה, בהחלט מצער כי יתכן והחברה תפסיק לטוס.
נוחתים בניס ושעה לאחר מכן אנחנו כבר במלון Mercure Nice Grimaldi שממוקם ממש על התפר שבין העיר העתיקה למרכז.
ביום זה מתוכנן להסתובב באתרים השונים של העיר, מכיוון שמדובר בחצי יום אנחנו מחליטים כי במידת הצורך נבצע סיורי השלמה במהלך הימים הבאים.
אהבה ממבט ראשון, עיר כמו שאנחנו אוהבים, החיבור של הישן עם החדש, השילוב של הים ומעל לכל, עיר תוססת, חיה.
אז היינו כמובן בטיילת (בתהליך שיפוץ ומיגון אינטנסיבי), בעיר העתיקה, עברנו דרך כיכר גריבלדי ומסנה, עלינו לתצפית על העיר והנמל מ Colline du Chateau עד שהעייפות הכריעה אותנו.
לאחר מנוחה שמנו פעמינו להתנסות הקולינרית הראשונה של המסע Comptoir du Marche חגיגה של טעמים וניחוחות, מסעדה קטנה ברובע הישן ולקינוח (נוסף) גלידה ב Fenocchio
יום חמישי (11.05)
יוצאים מהמלון והדרך מובילה מזרחה לכיוון מונאקו. את הדרך נעשה בכביש הצמוד לחוף, עוברים דרך Mont Baron ולפנינו בית וורוד שלפי מה שקראתי שייך לאלטון ג'ון, ממשיכים דרך עיירות החוף, עד לכניסה למונאקו.
כדאי לציין כי העיר כמרקחה לקראת המירוץ השנתי (פורמולה 1) שיערך ביום ראשון ולכן יש שינויים בהסדרי הנסיעה, כמו כן טריבונות ענק כחולות בנויות ברחבי המסלול (המירוץ הנ”ל נערך ברחבי העיר ולצורך כך העיר נסגרת כמעט כולה).
מצאנו חניה ליד Place d'Armes עוצרים לקפה קצר ומתחילים לטפס לכיוון ארמון הנסיך, בדיוק עם הגיענו חבורה של שומרים (עם כובע מצחיק בצבע תכלת) מבצעים את טכס חילוף המשמר, פחות דרמטי מחילופים אחרים שראינו בעבר.
ממשיכים להתגלגל בסמטאות עוברים את הקתדרלה של מונאקו עד הגיענו למוזיאון לחקר הים, ראוי לציין כי הגן שלמרגלות המוזיאון מרשים ביופיו.
אחר ביקור קצר חוזרים לרכב, וממשיכים דרך מסלול המירוצים, עוברים ממול לקזינו הגדול ויוצאים מהנסיכות בדרכנו לכפרים התלויים.
השילוב של מגדלים מודרניים (מכוערים), צפיפות ועושר רהבתני, בהחלט לא עושים לנו את זה.
התחנה הראשונה היא הכפר Turbie כפר קטן ומסודר, סמטאות ציוריות, אבל, אין נפש חיה. נשאר לטפס לאנדרטה של אוגוסטוס ולאכול צהרים במסעדה המקומית.
משם אנחנו ממשיכים לכפר Eze אומרים זאת אֶ, כאן כבר יש תנועה רבה יותר של אנשים ובייחוד תיירים. בהחלט מרשים, בניגוד לתחושה במונקו מיד התחברנו לקונספט, דבר שישפיע על המשך הטיול.
כאן המקום להסביר את המושג כפר תלוי – מדובר בעצם על כפר שממוקם על ראש הר, תלול מאוד, סמטאות צרות שמשמר את הבנייה הישנה.
חזרה לניס, כמעט כמו לחזור הביתה, ההתמצאות בעיר מאוד נוחה, מנוחה קצרה וארוחת ערב ב Olive & Artichaut מסעדת שף בעיר העתיקה.
שוק הפרחים של ניס
יום שישי (12.05)
אנחנו מחליטים להתחיל את הבוקר בעיר, לראות עוד כמה דברים ולאחר מכן נעזוב את המלון ונצא לדרך,
תחנתנו הראשונה, השוק שבעיר העתיקה, שתי שורות ארוכות של דוכנים, ההתחלה בדוכני פרחים שלאט לאט מתחלפים לפירות וירקות, קצת דגים ומוצרי סדקית
נקי ומסודר, בלי צעקות האופייניות לשווקים אחרים, מקומיים כמו גם תיירים גודשים את המקום,
חוצים את הכביש ועוברים לטיילת, כל כך נקי, המוני אנשים עושים ספורט, צבע המים כחול מדהים (לא לחינם המקום נקרא חוף התכלת).
לאחר תהליך עזיבה מזורז אנחנו עוזבים את המלון בניס בדרכנו ל Valbonne
ראשית נבקר בחנות דקתלון שנמצאת בפאתי ניס להשלמת ציוד ספורט, מכאן נמשיך לכפר התלוי, שנמצא לא הרחק מניס Saint Paul de Vance
מחוץ לכפר יש חנייה תת קרקעית, ומשם אנחנו מטפסים, בשעת צהרים זו הכפר מלא בתיירים, חוצים את הכפר לאורכו עד לבית הקברות המשקיף לים ועוצרים לצהרים במסעדה קטנה עם נוף לעמק.
מכאן נמשיך ל Cagnes sur Mer עיירת חוף גדולה וממנה לאורך החוף ודרך אנטיב נגיע לקאן.
העיר מתכוננת לפסטיבל הסרטים ה – 70 במספר שיתחיל בשבוע הבא, סיור קצר בטיילת ובעיר ואנחנו ממשיכים לכיוון מלון Bastide De Valbonne שנמצא ב – Valbonne
מנוחה קצרה ואנחנו בדרך לקאן לארוחת הערב במסעדתו של השף ברונו אוגר, Villa Archange שוב הצלחה גדולה.
יום שבת (13.05)
ואנחנו בדרכנו לקניון וורדון, תופעת הטבע הגדולה באירופה, קניון באורך של כ – 25 ק”מ ובעומק של 700 מטרים.
התחנה הראשונה בדרכנו היא העיר גראס, עיר המפורסמת בייצור בשמים, הדרך מתפתלת ועוברת דרך העיר העתיקה, עצירה קלה וממשיכים בדרכנו.
נקודת הכניסה לקניון תהיה דרך העיירה Castellane עיירה יפה שכנסיה משקיפה עליה מראש הצוק, סיבוב בעיירה משקיפים על נהר הוורדון העובר דרכה בה ואנחנו מוכנים להיכנס לקניון בדרך הצפונית
לאחר כחצי שעה, באמצע הטבע הפראי, מתרחש האירוע המסעיר של היום, מנורת אזהרה נדלקת, בירור קצר ומסתבר שחסר שמן מנוע, אנחנו מחליטים להמשיך בזהירות עוד 10 ק”מ לתחנת הדלק הקרובה בתקווה שיהיה להם שמן, (מכיוון שנדלקה הנורה הכתומה ולא האדומה, החלטנו להמשיך ולא להזעיק את שירותי ההצלה). בתחנת הדלק מסתבר שיש להם רק מכלים של 5 ליטר, אין ברירה, קונים וממלאים שמן, למזלנו הטיפול עוזר ואנחנו ממשיכים בדרכנו.
הנופים מדהימים, הכביש עובר לאורך הקניון לפעמים ליד התחתית ולפעמים גבוה בהר, מרחוק מנצנץ האגם המלאכותי Lac De Ste Croix
לאחר עוד כשעה נגיע לכפר Moustiers Sainte Marie כפר תלוי נוסף לרשימה, נחל עובר במרכזו ומעליו כנסיית Notre Dame de Beauvoir עם הכוכב התלוי.
כאן המקום להתוודות כי חלק מרכזי בהחלטה להגיע לכפר היה הרצון שלנו לאכול ארוחת הצהרים במסעדה של אלאן דוקאס La Bastide de Moustiers מסתבר כי לשף המפורסם יש מלון עם מסעדה בדיוק בכפר.
אין מילים לתאר את החוויה הגסטרונומית שעברנו, אמנם ארוחת צהרים אבל עם כל כללי הטכס, שווה מאוד ובינינו גם לא מאוד יקר (יחסית למסעדת גורמה ישראלית).
חוזרים לרכב ולהפתעתנו המנורה הכתומה נדלקת שוב, למזלנו קנינו חבית של שמן, מילוי נוסף ואנחנו מוכנים לנסיעה,
את הדרך נעשה על הגדה הדרומית של הקניון, הכביש נמצא בחלק העליון של הקניון, מה שמאפשר תצפית מדהימה, עצרנו בPont de l'Artuby להתרשמות וצילום.
סופה של הדרך ללא אירועים מיוחדים, ארוחת ערב קלה בפיאצה של Valbonne ראוי לציין כי החלק הישן של הכפר בנוי מסמטאות ישרות החותכות אחת את השנייה כמו סרגל.
http://www.hotel-du-clos.com/en/יום ראשון (14.05)
בהמשך להבנה כי אנחנו מעדיפים כפרים תלויים על ערים צפופות, החלטנו לשנות את התוכניות לבוקר ולהתחיל בקפיצה לכפר Gourdon
עוברים את Valbonne ומתחילים לטפס אל תוך ההרים, כנראה ומכיוון שהיום יום ראשון הכביש מלא ברוכבי אופניים העושים דרכם, כמונו לכפר.
מצליחים למצוא חנייה ממש בכניסה לכפר (יתרון השעה המוקדמת) ועושים דרכנו אל תוך הסמטאות, פשוט מרהיב, הכפר קטן יחסית עם התפריט הקבוע של מסעדות, גלריות וגם (אולי בגלל הקרבה לגראס) חנויות לממכר בשמים וסבונים.
עוצרים לקפה של בוקר, קניית סבונים (באופן מפתיע המחיר כאן זול יותר מהמחיר ששילמנו בשוק של ניס) וחוזרים לתכנון המקורי – נסיעה לאורך החוף עד ל – Saint Maxime לאורך כביש החוף.
את דרך החוף אנחנו מתחילים בכפר הקטן Théoule sur Mer הדרך מתעקלת לאורך החוף והכל מסביב צבוע באדום.
אנחנו עוצרים לצהרים מאוחרים בטיילת של Saint Rephael מכיוון שיום ראשון המקום די עמוס ואפילו גלגל הענק שעל הטיילת מסתובב.
ממשיכים ל – Saint Maxime אבל בגלל השעה המאוחרת מוותרים על התוכנית לקחת מעבורת ל Saint Tropez וחותכים דרך הכביש המהיר (A8) חזרה למלון.
מנוחה קצרה ואנחנו לשיא הקולינארי של הטיול, בכפר קטן La Rouret לא רחוק מאתנו יש מלון עם מסעדה ששייכים לשף דניאל אטינגר, למסעדה קוראים La Clos St Pierre
תקצר היריעה מלתאר את נפלאות הארוחה, התמונות יוכלו לתאר את המראה אבל לא את הטעמים, חבל. סיום הולם וראוי לטיול.
יום שני (15.05)
בוקרו של יומנו האחרון בריביירה הצרפתית, ארוחת בוקר ונפרדים מהמלון, נוסעים לכיוון שדה התעופה של ניס, כאשר בדרך נעצור להשלמת קניות (גבינות ויין) בחנות Carrefour שנמצאת דרומית לאנטיב, סופר מדהים בגודלו, ספרתי לפחות 50 קופות (לא כולל אמצעי תשלום אוטומטיים).
מכיוון שקיבלנו רכב עם מנוע דיזל, נהנינו מאי הצורך למלא דלק במהלך הטיול, לקראת ההחזרה ניצלנו את תחנת הדלק שבכניסה לסופר למילוי, רק לסבר את האוזן, מחיר ליטר סולר 1.15 אירו.
החזרת הרכב מתבצעת ללא אירועים מיוחדים (גם הסיפור שלנו לגבי השמן אינו מדיר שינה מאנשי ההשכרה), טיסת אליטליה לרומא יוצאת בזמן וכמה שעות לאחר מכן ננחת בארץ.
היה סופ”ש נהדר, אנחנו מבטיחים לעצמנו לחזור שוב