מאת - דורון הראל
14.09 היום הראשון – טיסה למדריד
טיסת אחה”צ למדריד יוצאת בעיכוב קל, ונוחתת קצת לפני השעה 22:00, מה שמעמיד בספק את האפשרות שנוכל להשתמש בשירותי ההסעה שהמלון מספק, חדר משפחתי הוזמן במלון Petit Palace שנמצא ליד השדה
למרות חוסר היעילות בהגעת המזוודות, אנחנו מצליחים לתפוש את ההסעה האחרונה למלון, קבלת חדר מהירה ובחצות אנחנו מסכמים את היום כמוצלח,
15.09 היום השני – נסיעה לפיקוס דה אירופה
הבוקר הטיול התחיל רשמית, אני מתעורר לפני כולם (דבר שיאפיין את המשך הטיול) ותופס את השאטל חזרה לטרמינל 4 לקחת את הרכב, כאן המקום לציין שאת הרכב שכרנו דרך אופרן עם כיסוי ביטוחי הכולל ביטול השתתפות עצמית, אני מוצא את עצמי ראשון בתור ובהחלטה של רגע נענה להצעה של הנציגה המקומית ומוסיף כיסוי לשמשות ומרכב תחתון בעלות של 3 אירו ליום.
בחזרה למלון, ישר לארוחת הבוקר וכאן המקום לציין שזו הייתה אחת מארוחות הבוקר העשירות להלן זכינו בספרד, מעמיסים את המשפחה (אימא, שני מתבגרים צעירים ואנוכי) ויוצאים לדרך.
תחנתנו הראשונה תהיה פאתי העיר בורגוס, מרכז קניות עם חנות דקתלון (בלי הבלגן של ישראל) וסופר גדול של קרפור, ארוחת צהרים בבורגר קינג ואנחנו ממשיכים לפיקוס דה אירופה,
בשעות אחה”צ מוקדמות עוברים את Potes וממשיכים ישר ל Fuente De אולי נספיק לתפוש את הרכבל, אבל תוכניות ומעשים לחוד, ערפל כבד מכסה את ההר ואנחנו חוזרים חזרה למלון בעיירה הקטנטנה Baro
שני חדרים הוזמנו במלון La Casona de Baro .
בקבלה מחכה לנו בעלת המלון שאינה דוברת מילה באנגלית (שלא לדבר עברית) אבל מנפלאות הטכנולוגיה, אפליקציית תרגום מעבירה את המסרים לשני הצדדים.
המלון מעוצב להפליא, ארוחת ערב נעשה בעיירה Potes כאן המקום לציין כי נושא האוכל יותר מסובך מאשר באיטליה בייחוד מכיוון שבמרבית המקומות דוברים רק ספרדית.
סיבוב ערב בעיירה, זכינו לחוות פסטיבל קטן ובמת הופעות בה הכישרונות המקומיים נתנו קולם בשיר ובמחול.
16.09 היום השלישי – פיקוס דה אירופה
את היום השלישי אנחנו מתחילים בהשלמת החסר מאתמול, נסיעה קצרה לרכבל של Fuente De ואנחנו בתור, מסתבר שלמרות שכתוב שהרכבל יפתח ב – 09:00 הוא יפתח שעה מאוחר יותר.
בינתיים השמיים קצת מתבהרים ואפילו יש חלונות נקיים מעננים, התור הולך ומתארך, ואפילו קצת מתחמם, ברם כמה דקות לאחר הגיענו למעלה מתחיל לרדת שלג, דבר שיקצר את השהות שלנו (טיול רגלי של שעתיים עד שהערפל כיסה אותנו), ויוביל אותנו להמשיך בתכנון המקורי, טיול במרכז הפארק Caín de Valdeón אבל גם כאן הגשם אינו פוסק ואנחנו ממשיכים ל Cangas de Onis ולקתדרלה של Cavadonga, למזלנו עם הגעתנו לקתדרלה הגשם נפסק ואנחנו מצליחים להתרשם מהמקום ומהאזור בו הצבא הקסטיליאני מנצח את הצבא המורי בשנת 772 ויוצר את התפנית במלחמה נגד המוסלמים.
שני חדרים הוזמנו במלון Santa Cruz שנמצא במרכז Cangas .
d'Aigüestortes – Spain
17.09 היום הרביעי – מפרץ ביסקיה
לאחר לילה גשום, אנחנו מתעוררים לבוקר בהיר, וממהרים לפגוש את הגשר הרומי הנמצא בסמוך למלון, התוודעות קצרה, כמה תמונות ואנחנו בדרכנו לאזור החוף האטלנטי.
תחנתנו הראשונה, הנמל של Llanes לבדוק מקרוב את הקוביות הצבעוניות של Augustín Ibarrola גושי בטון ענקיים המגנים על רציף הנמל ורובם מצוירים וצבועים,
משם אנחנו ממשיכים לאורך החוף אל San Vincente de la Barquera ראשית אנחנו עולים אל המגדלור ומשם אנחנו ממשיכים לקתדרלה Iglesia de Santa María de Los Ángeles.
Santillina Del Marתהיה תחנתנו הבאה, מוצאים חנייה בצמוד לעיר עתיקה והולכים לחפש מקום לארוחת צהרים. עיירה לא גדולה, נחמדה, לא משהו להגיע אליו במיוחד, מזכיר במקצת את העיירות בצרפת, אם כי בתחום האסתטיקה הצרפתים עושים זאת הרבה יותר טוב.
את הלינה של היום הזה הזמנו בעיירה Isla האזור משופע בחופים, בתי מלון ואטרקציות ימיות לתיירים
18.09 היום החמישי – בדרך לסן סבסטיאן
יוצאים בבוקר מהמלון ב – Isla, ארוחת הבוקר קצת מצ'וקמקת, כנראה הקבוצה הגדולה שאכלה לפנינו גמרה את כל הירקות והגבינה.
תחנתנו הראשונה (כמה צפוי) הנמל של העיירה Castro Urdiales ביקור קצר בכנסיה המרשימה של Santa Maria Assunta ואנחנו ממשיכים בדרכנו לאחד השיאים של היום, גשר/מעבורת שעל הנהר Nervion הגשר הידוע בשמו Bizkaiko Zubia מחבר את Getxo עם Portugalete מאוד מאוד מיוחד, עלינו למרום הגשר (כ – 80 מטר) והלכנו לאורכו, תצפית מרשימה על הנמל.
באופן מפתיע ה – GPS שולח אותנו לבילבאו דרך הגשר, ואנחנו נהנים ממעבר נוסף, הפעם עם הרכב בקרון שבתחתית הגשר.
מכיוון שהמשימות להיום רבות, אנחנו מתעכבים רק במוזיאון גוגנהיים, התרשמות מהמבנה המיוחד ואוסף האמנות שמסביבו ואנחנו ממשיכים לשיא של היום, מנזר San Juan de Gaztelugatxe כאן אנחנו לא מתעצלים ועושים את כל הדרך מהחניה למטה ועולים למנזר וחזרה, לא פשוט.
אנקדוטה מעניינת לגבי המנזר, זה היה אחד מאתרי הצילומים בסדרה משחקי הכס.
תחנתנו הבאה, מרכז העיירה Guernica שיעור חשוב באזרחות, וכמובן הזדמנות לצפות ברפליקה המפורסמת של פיקאסו ובעץ החירות.
המשך היום נסיעה לאורך החוף ללא אירועים מיוחדים לעיר סן סבסטיאן.
19.09 היום השישי – ביאריץ וסן סבסטיאן
בוקר טוב סן סבסטיאן, העיר הכי יפה בחוף הצפוני,
כמה פרטים שכדאי להוסיף על המלון, הראשון המלון די חדש או משופץ, קיבלנו סוויטת משפחה, חדר גדול עם גלריה בקומה השנייה, שבה יש מיטה זוגית, הדבר השני הוא שיש סניף של בורגר קינג בקומת הקרקע, פתרון מצוין להאכלת משפחה עייפה ורעבה.
את היום אנחנו פותחים בנסיעה לצרפת, מתחילים בחוף המרשים של ביאריץ, המים הקפואים לא מפחידים קבוצה של ילדים בשיעורי גלישה, הולכים דרך האקווריום לRocher de la Vierge לטעמנו חיקוי חיוור לדרגון סטון (ראו את החלק של המנזר מאתמול), שותים קפה של בוקר במרפסת של Les Baigneusesוממשיכים להשקיף על הילדים האמיצים.
חוזרים דרומה ועוצרים בנמל של Saint Jean de Luz המוני תיירים ומבקרים ולכן לאחר סיבוב קצר מחליטים לנסוע לסן סבסטיאן, מוצאים חנייה בפאתי הרובע העתיק של העיר ומתחילים בארוחת צהרים, החלק החשוב היה גלידה מצוינת אצל Carlos Arribas
יורדים לכיוון הנמל, האקווריום והולכים על הטיילת לכיוון הר Igueldo עולים לתצפית מרשימה על העיר, מכיוון שאנחנו כבר בשלהי העונה “הלונה פארקון” שעל הפסגה סגור, מחליטים לרדת לחוף ולקנח את היום בשחייה באטלנטי.
20.09 היום השביעי – סוף סוף פירנאים
זהו, נגמרה תקופת ההסתגלות, היום נתחיל את המסע שלשמו התכנסנו, אנחנו יוצאים בבוקר לכיוון הגבול הצרפתי, מגיעים ל Saint Jean de Luz ופונים מזרחה על כביש D-918 שילווה אותנו לאורך הרכס הצרפתי.
תחנתנו הראשונה תהיה העיירה Espellete בתי העיירה לבנים ובניגודיות אליהם התריסים אדומים, אנחנו מתרשמים מכמויות האין סופיות של הפלפלים האדומים התלויים לייבוש בכל פינה, בשעת בוקר זו, העיירה עדיין מנומנמת ואנחנו עם מרץ ולכן ממשיכים לתחנתנו הבאה בעיירה Saint Jean Pied de Port שם ארוך לעיירה קטנה, מרכז העיירה קטן ופחות מצועצע מעיירתנו הקודמת,
אנחנו עוזבים לרגע את כביש 918 ונכנסים לכבישים צרים, הנוף משתנה להררי, המון ירוק, פסגות ההרים ברקע, היום בהיר ושמשי, עוקפים את Oloron ועוצרים בעיירה Laruns לארוחת צהרים, לא פשוט למצוא מסעדה, שלא כמו אצלנו הצרפתים (וגם הספרדים) מחשיבים מאוד את הפסקת הצהרים שלהם, אז מרבית המקומות סגורים בין שתיים לחמש וחצי.
הכביש מטפס ואנחנו מגיעים למעבר ההרים הראשון Col d’Aubisque איזה נוף, איזה יופי, מצטלמים עם האופניים, הפרות וכמובן גם עם הסוסים ההולכים חופשי בחנייה, ממשיכים למעבר הבא הוא Col de Souler במעבר ממוקמת אומגה נחמדה, לא מאוד ארוכה שמאפשרת אתנחתא קלה.
השעה מתאחרת ואנחנו שמים פעמינו לעיירה Luz Saint Sauveur שתהייה הבסיס שלנו בימים הקרובים.
מקום הלינה בשלושת הימים הקרובים יהיה Apartment Nicolas מכיוון שניקולס אינו דובר אנגלית, הוא מפנה אותנו לאשתו שתכניס אותנו לדירה, עד שהיא מגיעה אנחנו עושים קניות בסופר הנמצא בקרבת מקום.
את ארוחת הערב, נעשה כהמלצת המארחת במסעדה שהיא גם מרכז באולינג מקומי (שני מסלולים) Le Txoko נחמד, אווירה ביתית משהו.
21.09 היום השמיני – קרקס גוורני והפתעה
מתחילים להיכנס לשגרת טיול, בייחוד עכשיו כשהבסיס שלנו נמצא בדירה ולא במלון כמו בימים הראשונים, Luz היא עיירה די קטנה והדירה צמודה לחלק העתיק יותר של העיר, לידינו בנהר נעשות עבודות תשתית סביב השעון ומשאיות רבות מעבירות סלעים ממקום למקום.
ארוחת בוקר ביתית, הכנת סנדוויצ'ים לצהרים ואנחנו יוצאים לקרקס גוורני, מכיוון שהשעה מוקדמת (ואולי כי אנחנו מחוץ לעונה) אני מוצא חנייה ממש בתחילת השביל, 5 אירו מחליפים ידיים ומכאן המרחק להתחלה קצר.
שוב זכינו ליום בהיר, קריר משהו בשעה מוקדמת זו, ההליכה נעימה, מגמת טיפוס קלה שהופכת לקצת יותר תלולה ואנחנו בקרקס, תופסים מקום טוב במרפסת של Hotel du Cirque וצופים בהופעה המרהיבה של הטבע
מכיוון שעוד פעילות לפנינו, אנחנו מסתובבים וחוזרים לרכב, מכאן נשים פעמינו לאחד משיאי הטיול בתחום האקסטרים, פארק החבלים Vertige de l’adour , הפארק נמצא מעבר להרי החושך (Pic du Midi) ולכן אנחנו עוברים את הפס ולא בפעם האחרונה בטיולנו, מכיוון שהזמן דוחק אנחנו לא משתהים במעבר ומגיעים בדיוק בזמן
זה לא פארק חבלים רגיל, הפעילות מתבצעת לאורך נחל זורם, כאשר המכשולים מעבירים אותנו כל פעם לצד אחר של הנחל, האתגר יותר טיפוס ושיווי משקל. לקראת סוף המסלול, יש טיפוס על מצוק שבסיומו אנחנו יורדים בגלישת אומגה כמעט להתחלה.
חוזרים לדירה, מכיוון שהתחזית למחר גשומה, אנחנו מחליטים לנסוע הערב לעיירה Lourdes ולהשתתף במיסה.
נסיעה לא ארוכה (נפתח כביש מהיר בחלק גדול מהדרך, כזה חדש שה – GPS לא מזהה אותו) אנחנו מנצלים את ההזדמנות שאנחנו “בעיר הגדולה” ואוכלים ארוחת ערב במסעדה איטלקית מוצלחת Da Marco
משם המרחק ל Basilica of Our Lady קצר, אנחנו מוצאים מקום טוב במרפסת העליונה ומתרשמים מנחיל האנשים המתארגנים למיסה.
כל ערב בשעה 21:00 מתקיימת מיסה המונית, אלפי מאמינים מגיעים אליה מכל העולם בתקווה לקבל נס, הכל מסודר ושקט, לאט מסתדרים ברחבה הענקית שורות של נכים בכיסאות גלגלים ואחרים כאלה שיכולים ללכת.
22.09 היום התשיעי – אגם גוב, גשר ספרד ועוד קרקס
הבוקר התחיל מעונן וקודר, כמו שכבר ידענו, הולך לרדת גשם, עפ”י התחזית הגשם אמור להתחיל בשעות הבוקר המאוחרות, כלומר עוברים לתוכנית ב’, עולים לאגם גוב ואם הגשם יתחיל, נתמודד.
הבוקר שיגרתי, מכינים סנדוויצ'ים ובתשע אנחנו כבר בדרכנו ל Cauterets ומשם לרכבל העולה לאגם, מדיווחים קודמים ידעתי שאין ברירה וחייבים לקנות כרטיס הלוך וחזור, אבל גם ידעתי שאם קונים כרטיסים לרכבל החנייה בחינם.
לאחר שמגיעים לתחנת הרכבל העליונה (קשה לקרוא לה תחנה, פשוט רמפה עם צריף ליד ובחור מסכן שקופא מקור), נדרשת הליכה של עוד כחצי שעה עד לאגם, לצערנו התחזית מדייקת והגשם מתחיל, למזלנו יש אתנו מטריות שקנינו בתחילת הטיול (כאלה נהדרות, של דקתלון) והן משרתות אותנו עד הגיענו לגשר ספרד.
אחת התובנות שלמדתי במהלך הטיול, שמטיילים רגליים הם מאוד נחמדים ואדיבים אחד לשני, צועקים קריאות שלום או בוקר טוב, בשלל שפות, מסתבר שהכי כיף לקרוא קריאת בוקר טוב עליזה כשאתה בירידה, כשמולך עולים מטיילים עייפים.
הרבה מים זורמים מתחת לגשר ספרד, הגשם מפסיק בדיוק כשאנחנו חוזרים לרכב, אבל הנוער כבר מיצה את יכולות הטיול ליום זה ויש דרישה שקטה אך עיקשת לחזור לדירה ולהתחבר ל… אינטרנט.
אנחנו המבוגרים מחליטים לא לסיים את היום ויוצאים לבדינו להתוודע ל Cirque de Troumouse בתחילת הדרך נוסעים בכיוון של Gavarnie בעיירה Gedre אנחנו מתחילים לעלות, איזו עלייה, ממש מורטת עצבים, לאורך כל הדרך אנחנו לבד, ממש שמחתי שהילדים נשארו בדירה.
מגיעים למלון/מסעדה Auberge de Maillet מעניין מי בונה מלון באמצע השום מקום, הנוף מדהים, מתחילים להתארגן להליכה, אבל בהחלטה של רגע אני שואל בחור שיוצא מהמלון האם זה הקרקס, לצערי התשובה לא!!! צריך להמשיך ולעלות בכביש עוד כמה ק”מ.
טוב, הרי ברור שלא נוותר ואם הגענו עד כאן מה זה עוד כמה ק”מ נסיעה, ואיזו נסיעה, לא ראיתי עלייה תלולה כזו מעולם, כביש צר ומתפתל, כמובן שאין אף רכב בדרך, לבסוף מגיעים למעלה, בחנייה יש עוד מספר רכבים,
הנוף ראשוני וקדום, אחר לגמרי ממה שראינו אתמול ב Gavarnie הטבע מעורר השתאות, הגשם פסק ואנחנו יוצאים לתוך הקרקס.
נקצר ונאמר שהירידה חזרה הייתה קצת פחות מפחידה ומרגשת כמו העלייה, חוזרים לדירה ומתארגנים לארוחת ערב אצל כריסטיאן (ושוב תודה לכל הכותבים שדאגו ליידע כי נדרשת הזמנה), טעים ונעים.
23.09 היום העשירי – חוזרים לספרד, הר גבוה ועמק נעלם
היום מסתיים טיולנו בצד הצרפתי של הפירנאים, אנחנו מתארגנים לעזוב את הדירה מנקים ומסדרים, חס וחלילה שלא ימצא פגם או נזק (למרות שלא ביקשו מאתנו פיקדון), מחכים לניקולא שיגיע, טופס טיולים קצר ואנחנו בדרכינו למעבר הטורמלאן הידוע (בפעם השנייה).
לאחר הגשם הטורדני של אתמול, מקדם אותנו בוקר בהיר, ראות מצוינת, במעבר אנחנו עוצרים לסט צילומים וממשיכים לתחנת הרכבל, עולים ל Pic du Midi חבל להישאר למטה ולוותר על המראה הנשקף מאחת הפסגות הגבוהות של הפירנאים.
אזור הרכבל בשיפוצים ולוקח לנו כמה דקות להבין היכן משלמים והיכן עולים, עולים, גבוה, תלול, מגיעים למעלה ובמקום לצאת לנוף, מסתבר שיש עוד רכבל, הפעם אפילו מפחיד, מטפס בין שתי פסגות משוננות, (לצערי, סביר להניח שנצטרך לחוות זאת שוב בירידה).
למעלה קר, יש סימני קרח על המרפסת, הנוף מדהים, למזלנו אין רוח ואנחנו תופסים כמה כסאות נוח בשמש, קפה ושוקו לנוער ויורדים, ברכבל התחתון מסתובבות כמה לאמות, שומרות על הרכבים בחנייה, קצת ביישניות ולוקח זמן לשכנע אותן לתמונה משותפת.
תחנתנו הבאה Lac de Payolle טיול סביב האגם, ארוחת צהרים, היה יכול להיות מושלם אם אפשר היה לשחות באגם אבל לצערנו הרחצה אסורה, ממשיכים לכיוון Guchen על כביש 113 המקסים, דרך צרה במתפתלת בהרים
אנחנו בדרך למנהרת Bielsa המחברת בין צרפת לספרד, קבוצת אופנוענים גדולה מלווה אותנו במעבר, 10 ק"מ נהיגה מתחת להר והנה חזרנו לספרד.
מכיוון שהשעה עדיין מוקדמת אנחנו מחליטים להיכנס לעמק Pineta, נוסעים עם הרכב לתוך העמק, עד לחנייה הצמודה למלון, מוזיקת חתונות מקבלת את פנינו (תלווה אותנו בדרך), אנחנו מחליטים להתחיל ללכת בלי תוכנית מסודרת, מזל כי לא הבנו את אורך העלייה, מתחילים בעלייה, לאורך Casacdas de Larri עלייה לא פשוטה, למעלה מתגלה נוף קסום, קרקס נוסף מתווסף לרשימת הקרקסים שלנו, למזלנו הדרך חזרה פשוטה יותר, אמנם ארוכה אך פחות תלולה.
מכאן נמשיך למקום הלינה הבא שלנו, דירה שממוקמת ב Hotel Turmo – מלון חביב שיש לו אגף דירות נופש.
המרחק מכאן ועד לעיירה Ainsa קצר, 5 דקות נסיעה ולשם אנחנו נוסעים לארוחת ערב, נתח בשר וקדירת פאייה.
24.09 היום האחד עשר – רכיבה על סוסים וקניון
הבוקר הראשון שלנו בפירנאים של ספרד, בוקר נעים לפנינו ואנחנו מתארגנים ליציאה, את היום נתחיל ברכיבה על סוסים באזור Sarvise בצד המערבי של פארק אורדסה, הכביש שיוצא את Ainsa איכותי וטוב, אבל כמה ק”מ לאחר מכן הכביש הופך להיות צר ומתפתל, עד הגיענו לחווה.
בחוות הסוסים Caballos Sarvise כבר מתארגנים לבואנו, ארבעה סוסים חסונים כבר עומדים בצד עם אוכפים עליהם, קסדות כציוד חובה, את התשלום מבצעים בקיוסק שליד ואנחנו יוצאים לדרך עם מדריכה שתיקח אותנו בשבילי האזור.
הרכיבה נעימה, לא מהירה, יש מספיק זמן להתרשם מהנוף, מידי פעם המדריכה עוצרת ומראה לנו בעל חיים או צמח מעניין, נחמד לראות מגובה הסוס את הנוף, לאחר כשעתיים וחצי מגיעים חזרה, בדיוק בזמן, רגע לפני ששרירי הרגליים שלי נתפסים.
מכאן אנחנו ממשיכים לקניון Anisclo נוסעים על כביש 631, אין אפשרות לטעות כי סגירת הכביש בגלל המפולות נמצאת בדיוק בכניסה לקניון. אנחנו מורשים להגיע עם הרכב ממש עד לתחילת הקניון.
כמה דקות הליכה ואנחנו עוצרים על הגשר העתיק לטובת ארוחת צהרים, משם נמשיך לאורך הקניון במסלול הקצר, דרך שני הגשרים, מכיוון שהיום מתחמם הנוער מחליט להשתכשך במים (הקפואים), הדרך יפה, אם כי עמק פינטה מאתמול (וגם עמק אורדסה של מחר) מרשימים ויפים הרבה יותר.
בערב נמצא את עצמנו שוב בעיירה Ainsa לארוחה והפעם במסעדת La Tea
25.09 היום השניים עשר – עמק אורדסה, ההליכה הגדולה
היום האחרון שלנו בעמק אורדסה, מתחיל בסימן גשם, טפטוף קל, לא משהו שנשנה בגללו את התוכניות, להיום המתכנן הגדול (אני) אירגן מסע כומתה משפחתי. כרגיל מסיימים את הכנות הבוקר, כולל הכנת ארוחת צהרים ויוצאים בדרך המוכרת אל העיירה Torla נקודת ההתחלה של טיולינו, במהלך הנסיעה הגשם מתחזק קלות ושוב לא משהו שירפה את ידינו (או יותר נכון את רגלינו).
מכיוון שאנחנו מחוץ לעונה, באפשרותנו לנסוע עם הרכב ממש עד לנקודת תחילת המסלול וכמו בהזמנה, עם הגענו לחנייה הגשם נפסק (ולא יחזור יותר).
ההתחלה נעימה, השביל המישורי לא מרמז על הבאות, כלומר עלייה ועוד איזה עלייה, הולכים צמוד לנהר שהמטרה להגיע ל – Colla de Caballo מפל זנב הסוס,
המזל שרק אני ידעתי את אורך המסלול, כך שכל כמה מאות מטרים יכולתי לדווח “שאני רואה את הסוף מעבר לעיקול”, 7 ק”מ לא פשוטים, אבל היה שווה!!!
עברנו את המפלים עוד עלייה קצרה ונכנסנו לעמק מרשים ומדהים, ברקע רואים את Monte Perdido אין מילים לתאר, אחד מרגעי השיא של הטיול,
עוצרים לצהרים, לקחת קצת אוויר לפני הירידה (לא לשכוח 9 ק”מ לפנינו), אבל ירידה כמו ירידה תמיד יותר קלה מעלייה, עוברים שוב את מפל זנב הסוס, מקפידים להרעים ברכת “אולה” עליזה למטיילים העוברים על פנינו ולבסוף מגיעים לרכב.
ארוחת ערב, שוב ב – Plaza Mayor שב – Ainsa, הפעם הלכנו על פיצות,
מחר בבוקר אנחנו עוזבים ושמים פעמינו מזרחה.
26.09 היום השלושה עשר – עוברים לשמורת "מים מנשבים"
הבוקר הגיע ואנחנו נפרדים מעמק אורדסה ומעיירה Ainsa היפה,
החלק הראשון של הנסיעה יהיה על כביש 260 כאשר בתחילה אנחנו עוברים דרך שדות תירס עצומים, השדות וברקע ההרים יוצר תמונת נוף מדהימה, לאט לאט הדרך הופכת להיות מפותלת והררית ואנחנו שמים פעמינו ליעד הראשון של היום Castejon de Sos, מהעיירה הזו אפשר להמשיך על דרך 139 לשמורת Maladeta אבל לנו תוכניות אחרות, סגרנו עם Parapente Pirineos על צניחת רחיפה.
אנחנו נרשמים ועולים על הרכב הלוקח אותנו לפסגת הר Liri גובהו 1,400 מ’, הקבוצה גדולה, ביניהם יש צונחים וותיקים, כאלה שבקורס, בר גריזלי ואנחנו, נחמד היה לפגוש את האורים והתומים של השורדים לשיחה.
מקבלים ציוד, קסדה, תדריך קצר ולאוויר, איזה חוויה מסעירה, רואים את כל העמק והפארק מלמעלה, רק הרוח נושבת, שקט, אנחנו נוחתים בפאתי העיירה, נפרדים בחיבוקים וממשיכים.
כביש 260 לכיוון Viella עוברים במנהרה המרשימה המחברת את העיירה עם הציליוויזציה ונכנסים לכיוון פארק Artigas de Lin לארוחת צהרים.
מכאן נמשיך דרך העיירה Viella סיבוב קצר ואנחנו ממשיכים לצדו המזרחי של הפארק, אל העיירה בה נשהה בימים הקרובים Estteri d’Aneu העיירה נראית כעיירת רפאים, מכיוון שאנחנו מגיעים לקראת סוף העונה, אזורי מגורים רבים בעיירה סגורים, המדרחוב פועל בחצי כוח, ולמצוא מקום לארוחת ערב זו משימה.
מקום הלינה בארבעת הלילות הקרובים יהיה Apartment El Niu d'Anue
הדירה שלנו נמצאת ממש בתחילת הטיילת, בית דירות חדש, רובו נטוש, ואנחנו בקומה השלישית, יופי של דירה, מרוהטת ומאובזרת כמו שצריך, סופרמרקט נמצא במרחק הליכה קצר, ככה שלבשל לבד את ארוחת הערב הופכת להיות האפשרות המועדפת (והיחידה).
27.09 היום הארבעה עשר – ראפטינג בסורט ופארק חבלים
למען הדורות הבאים חשוב לציין כי בדירה אין WIFI, דבר שכמעט וגרם לסיום הטיול בטרם עת, חוץ מזה כמו שכתבתי דירה מעולה.
הבוקר מתחיל רגוע, אנחנו צריכים להיות ב – 10:30 בסורט, להתארגנות לרפטינג, יש שתי חברות מרכזיות שעושות רפטינג, אנחנו בחרנו ב La Rafting ולא הצטערנו, החברה ממוקמת במרכז העיירה, ליד הנהר, אנחנו מגיעים ונרשמים, מצטרפות אלינו שתי בחורות עם ניסיון בתחום, ככה שיהיה מאתגר
קודם כל מקבלים חליפות (כמו צלילה) נגד הקור, כולל נעלים, חגורות הצלה וקסדות, עוד כמה מילים ואנחנו על הרכב העושה דרכו לעיירה Llavorsi שם נתחיל במסע, המדריך שלנו Mark בחור משעשע, מקצועי שבזכותו החוויה הופכת לטובה שבעתיים.
מחכים קצת עם עוד כמה קבוצות שהסכר יפתח והנהר יתמלא במים, לקחנו את המסלול הארוך, הנהר בהחלט גועש, אין כמעט רגע של שייט רגוע, מגיעים לגשר המדובר להפסקה קצרה ולקפיצה מהגשר, ממשיכים ולקראת הסוף מחכה לנו מפל שגובהו כ – 2 מטרים, קפיצה מרגשת, בסוף אנחנו עוברים כמה פעמים בסלאלום שבנהר.
מומלץ מאוד!!
28.09 היום החמישה עשר – פארק אייגסטורטס ואגם ד'אמטגס
היום סוף סוף נכנס לתוך מעמקי הפארק, התכנון לקחת הסעה מהעיירה Espot עד לאגם העליון d’Amitges ומשם לרדת בנחת עד לאגם התחתון Sant Maurici
הבוקר מתחיל בשגרה הנוחה, ארוחת בוקר, הכנת סנדוויצ'ים ואנחנו עושים את הדרך הקצרה עד לעיירה Espot נכתב כבר רבות על שירות ההסעה לאגמים, אנחנו משלמים וממתינים לנהג שייקח אותנו עם עוד ארבעה מטיילים בג’יפ, לאחר המתנה לא ארוכה, יש משפחה זוכה שמצטרפת אלינו, אני נזכר בסיפורי הזוועה, כמה העלייה קשה ומטלטלת בייחוד מאחור, אני דוחק את המשפחה לשבת בספסל הקדמי ומתיישב ליד הנהג.
ואכן העלייה מתחילה בכביש, משובש קלות, לאחר אגם Sant Maurici הכביש עובר להיות דרך עפר ובהמשך מקבץ רצוף ומטלטל של בולדרים ואבנים.
למעלה הנוף מדהים, עדיין קריר, אנחנו עוצרים להפסקה ראשונה על הסכר הארוך שעל d’Amitges כוס קפה ואנחנו מתחילים את המסלול.
הולכים בשביל המסומן במוטות עם סרט צהוב, אין אפשרות להתבלבל, מגיעים לאגם Obagues de Ratera האח הקטן של האגם האמצעי, מוצאים לנו פינה שקטה ובוחנים את המים, קר, קר מאוד, מקסימום טבילת רגליים לחמש שניות, מכאן נמשיך את דרכנו לתצפית מעל אגםMaurici ,
בשעת צהרים מאוחרת אנחנו מגיעים לאגם Maurici יש לנו זמן עד להגעת ההסעה ולכן אני הולך וחוקר את הצד האחורי של הסכר, מגלה שם גשר קטן וסוג של תחנת כוח.
את היום אנחנו מסיימים בקפה במלון L'Avet de Sant Maurici שנמצא ממש על הנחל הזורם במרכז העיירה.
29.09 היום השישה עשר – פארק אייגסטורטס, אגמי הקולמרס
הגענו אל יומנו האחרון בפארק, אפשר כבר לראות את קצה הטיול באופק, היום יהיה זה טיול הטבע האחרון במסענו, כמו בימים האחרונים אנחנו קמים לבוקר בהיר וקריר שלפי התחזית יתחמם בהמשך, לא יכולנו לבקש מזג אוויר טוב יותר.
אנחנו יוצאים צפונה לכיוון וילהה, עוברים את הפס ובעיירה Tredos יורדים מהכביש הראשי ומתחילים לטפס בדרך צרה, משום מה אנחנו לבד בדרך, מתלבטים אם אנחנו בכיוון או לא, מגיעים למלון Balneario Banhs de Tredòs ומחנים את הרכב, ממש לפני שאנחנו יורדים, אני נזכר כי קראתי שאפשר להתקדם עם הרכב עוד כמה ק”מ, איזה מזל, ממשיכים בדרך עפר סבירה ועבירה עד שמגיעים לבקתת קק”ל, מכאן נתחיל את הטיול.
יש איתי את סיפור הדרך שעובר מפה לאוזן כמה שנים והוא לא מאכזב. אנחנו עולים עלייה תלולה עד לסוג של רמה ביצתית עם גשרי עץ, ממשיכים על הגשרים וחוזרים לעלות עד לסכר הגדול שתוחם את אגם קולומרס.
אנחנו עוברים את הבקתה הישנה והחדשה ומגלים אגם אחר אגם, מדהים, אין מטיילים סביבנו, אנחנו עושים את המסלול בקצב שלנו, עוצרים לצהרים ליד גשר עץ קטן, מכניסים רגליים למים הקפואים, אין מקומות כאלה.
השיא מגיע באגם Estanh Plan אגם בינוני בגודלו עם אי קטן באמצע, השילוב של המים, העצים, ההרים ברקע, יוצרים תמונת נוף שלא ראינו כמותה, זה המקום היפה ביותר בכל המסע שלנו
אנחנו ממשיכים להסתובב בין האגמים עד הגיענו שוב לסכר הגדול, משם ירידה תלולה ואנחנו בחנייה. חזרה לדירה, ארוחת ערב והולכים לבר המקומי, כדורגל ספרדי עם יין ובירה.
מחר אנחנו עוזבים את הפירנאים בדרכנו לברצלונה.
30.09 היום השבעה עשר – בדרך לברצלונה עוצרים באנדורה
מתחילים להרגיש את הסוף, היום אנחנו עוזבים את הדירה שהייתה שלנו לכמה ימים ומתחילים את הדרך לברצלונה, מכיוון שהדרך ארוכה ומכיוון שאנחנו חובבי מגלשות הרים (בניגוד לרכבות הרים שרק מלראות אותם יש לי בחילה, מגלשות הרים אני מאוד אוהב, בייחוד החלק שבו אני שולט על המהירות), החלטנו על עצירה באנדורה, בפארק Naturlandia
בשעה 09:00 בדיוק מגיעה בעלת הבית שלנו, בדיקה מהירה והפיקדון חוזר לידינו האמונות, בכל זאת 300 אירו לא הולכים ברגל.
הדרך יורדת דרומה, עוברים דרך Llavorsi היכן שהתחלנו את הרפטינג הזכור לטוב, ממשיכים דרך Sort היכן שסיימנו את הרפטינג ועולים חזרה על כביש 260 מזרחה.
הנוף מסביב מתמתן, הכביש מתרחב ולאחר ירידה ארוכה אנחנו מוצאים את עצמנו בעמק רחב, עוברים את אזור התעשייה הגדול של Sau d’Urgell ומתחילים לטפס שוב לקראת הכניסה לאנדורה.
באופן חריג יחסי, יש מעבר גבול מסומן ומוסדר, אמנם אנחנו לא נבדקים, אבל הגבול ברור, אי אפשר לטעות שנכנסנו לאנדורה, חנויות לאורך הדרך, פרסומות וכו’,
מכיוון שהיום מעונן וצפוי גשם, אנחנו ממהרים להגיע לפארק, שרק לא יסגרו את המגלשה לפני בואנו, לשמחתנו ואולי בגלל מזג האוויר, הפארק כמעט ריק.
חישוב מהיר ואנחנו קונים כרטיסים ליום מלא, וממהרים למגלשה ושוב אין תורים כך שאחרי 5 דקות אנחנו מוצאים את עצמנו עולים ועולים ועולים למעלה.
כרבע שעה עלייה עד לתחילת הירידה, וואו, לחובבי הז’אנר, זה הדבר האמיתי, ירידה שאינה נגמרת מלאה עיקולים ופיתולים.
מכיוון שהשמיים ממשיכים להתקדר (בגשם המגלשה סגרוה), אני מציע למהר ולעשות שוב את המגלשה, חוזרים להתחלה ושוב אין תור, הפעם תוך כדי עלייה מתחיל לטפטף, לא טוב, אבל עדיין אין גשם, מגיעים למעלה, הטפטוף כבר יותר טורדני ומתחילים את הירידה, עכשיו אנחנו מבינים למה סוגרים את המגלשה בגשם, המעצורים לא מצליחים לעצור בגלל המים וכך בלי שהתכוונו אנחנו שוברים את שיא המהירות במגלשה.
אנחנו מספיקים לעשות עוד את מתקן הקפיצות והטפטוף הופך לגשם שוטף, לפחות הספקנו לעשות את המגלשה הארוכה בעולם, פעמיים.
נוסעים לסיבוב התרשמות באנדורה ובבירה La Vella מדינה מוזרה, פרוסה לאורך כביש ראשי, בתים וחנויות ללא הפסקה, לא מאוד מתרשמים מהמחירים, אפילו הקפה לא זול.
ביציאה מאנדורה עוברים שוב את ביקורת הגבולות, הפעם בצד הספרדי יש מעבר מקורה גדול, כנראה לבדיקה של המכס, אותנו לא מעכבים ובצדק.
מתחילים להתקדם דרומה לכיוון Puig Reig מקום הלינה שלנו, הנוף משתנה במהירות, כבר לא הנוף שהתרגלנו אליו, אלא גבעות נמוכות, כפרים קטנים והרבה חקלאות.
שני חדרים הוזמנו במלון Can Marcal המשפחתי והנעים.
למרות שהיום שבת העיירה מנומנמת ולכן אנחנו מחליטים לאכול במסעדה של המלון, המלון מהווה מעין מרכז חברתי של התושבים והרבה מהם מגיעים לאכול באחד משלושת חדרי האוכל.
מחר אנחנו מגיעים לברצלונה (דרך המונטסראט)
01.10 היום השמונה עשרה – בדרך לברצלונה עוצרים במונסראט
הבוקר התחיל מוקדם, אולי בגלל הריחוק/ניתוק לא היינו ערים שהיום זה יום ההצבעה על האוטונומיה של חבל קטלוניה, מסתבר שאצלנו במלון מוצבת הקלפי של העיר, החשש שהמשטרה תסגור את הקלפי הביא עשרות תושבים לשבת מחוץ למלון לפנות בוקר, ממש מתחת לחלון חדרנו, אז קמנו מוקדם, הרי היום מגיעים לברצלונה ובדרך עוצרים במונטסראט.
אוכלים ארוחת בוקר (מהטובות שאכלנו), ההמונים מתחילים למלא את המלון, כולם מרותקים לטלוויזיה, הדיווחים על אלימות משטרתית מוציאה צעקות קרב מהנוכחים.
אנחנו נפרדים מבעלי המלון (היו נהדרים) בחיבוקים ואיחולי הצלחה ושמים פעמינו למונטסראט, בדרך אנחנו רואים שיירות של רכבי משטרה נכנסים לערים שבדרך.
מתחילים את העלייה למונטסראט, אמנם היום יום ראשון אבל כנראה בגלל השעה עדיין יחסית ריק, לצערנו ערפל מכסה את פסגת ההר, אנחנו מתרשמים מהמבנים, נכנסים לקתדרלה וזוכים לשמוע מקהלת הבנים שרה מזמורי שבת (בעצם ראשון).
זהו, סיימנו את כל התחנות שבדרך ועכשיו סופית אנחנו בדרך לברצלונה, למזלנו היום יום ראשון, אין תנועה והכניסה לעיר חלקה, מתקשרים לאנחל, בעל הבית שלנו לימים הקרובים, הוא מחכה לנו בכניסה לבית.
הבית נמצא ברובע El Raval שתי דקות משדרות הרמבלה המפורסמות, הדירה נחמדה, מאובזרת ומאורגנת, החלונות פונים לסמטה צדדית ואפילו יש מעלית.
הצלחה גדולה, מכיוון שאנחנו רק בשעת צהרים מוקדמת אנחנו מחליטים להתפצל, הבנים ייסעו ויחזירו את הרכב כבר היום (אין חנייה באזור הבית ובדקות שחנינו בברצלונה הרכב קיבל מכה חזקה במראה) והבנות ילכו לקניות.
מי שזוכר, בתחילת סיפורי ציינתי כי כשלקחתי את הרכב במדריד, הציעו לי הרחבת אחריות תמורת 3 אירו ליום והסכמתי, אז הסתבר שזו הייתה עסקה מצוינת לפחות לי, בזכות הביטוח נחסכה ממני חובת הדיווח במשטרה וכמובן עלויות כספיות נוספות. אני מנצל את היותי בתחנת הרכבת וכבר קונה כרטיסים לרכבת וכניסה לפארק של מחר (אוונטורה פארק שנמצא בטרגונה)
לאחר מנוחה קצרה אנחנו יוצאים להסתובב ברחובות והתחנה הראשונה, מרכז ההצבעה השכונתי, כל מצביע שיוצא זוכה לתשואות של הקהל, בהמשך נגיע לכיכר קטלוניה, עשרות אלפי אנשים נמצאים במקום, אל מול מסכי ענק ומחכים לתוצאות המשאל, זכינו להיות ביום כזה במקום כזה.
02.10 היום התשעה עשרה – Port Aventura
בוקר טוב ברצלונה, כהרגלי אני קם ראשון ויוצא לריצת בוקר בעיר, מביקורים קודמים יש לי מסלול קבוע, רץ לכיוון אנדרטת קולומבוס משם מקיף את המרינה ומגיע לחוף עד למלון W וחוזר חזרה דרך שדרות הרמבלה, בחזרה עובר דרך מאפיה קטנה וקונה קרואסונים ולחמניות לארוחת הבוקר.
התארגנות קצרה ואנחנו במונית בדרך לתחנת הרכבת Sants נסיעה של כשעה, לאורך החוף, עוברים את Tarragona ויורדים בתחנה של הפארק.
הליכה קצרה ואנחנו בכניסה, מחליפים את הכרטיסים שקנינו אתמול לכרטיסי כניסה תקניים ואנחנו בפנים.
לא ציינתי קודם אבל מזג האוויר מעולה, קצת מעונן ולא מאוד חם, הכי חשוב אנחנו לבד!!!!, אין אנשים בפארק, אולי כי היום יום שני או בגלל בלאגן ההיפרדות אבל אין כמעט מבקרים בפארק.
הנוער נכנס לאקסטזה, עושה רכבת אחרי רכבת, לפעמים אפילו יורד מצד אחד ועולה ישר מהצד השני, איזה אושר, אני יושב לי בבית קפה, המקום הזה לא בשבילי, אבל כמו שכולנו יודעים בטיול משפחה נדרשת פשרה (וגם הקרבה, מצידה של זוגתי שנאלצת לפעמים לעלות על מכשירי העינויים).
היום הנהדר הזה נגמר בשבע ואנחנו אצים לתפוש את הרכבת חזרה לברצלונה.
טיפ חשוב מאוד לטובת אוהבי ההמבורגר – מסעדת Bacoa רשת קטנה ומעולה של מסעדות המבורגר, יש סניף צמוד לכיכר ריאל, בכניסה אתה מקבל דף הזמנה ומסמן מה אתה רוצה, מגיש בקופה, משלם ולאחר כמה דקות מלצר מביא את ההזמנה לשולחן, מסעדה לא גדולה, אבל איכותית וטעימה עד מאוד.
03.10 היום העשרים – ברצלונה
בארץ כאשר תכננו את היום בברצלונה, חשבנו על משהו צנוע, אנחנו המבוגרים כבר היינו כמה פעמים בעיר ואילו לנוער זו הייתה פעם ראשונה, אז רצינו לתת להם את העיקר של ברצלונה, קרי סיור באתרים המרכזיים, משולב בקצת קניות, להזכירכם הגענו ליום המלא האחרון שלנו בטיול.
אבל, המציאות טפחה על פנינו, בעקבות אלימות המשטרה ביום ההצבעה ואם אני זוכר נכון נכתב על כ – 900 אנשים שנפצעו, הכריזו פרנסי ברצלונה על שביתה כללית (כולל פעילות קבוצת הכדורגל).
אז מה עושים, מצטרפים לעשרות אלפי המפגינים שברחובות, מרגישים את האנרגיה העצומה שבאוויר
צהרים אכלנו במסעדת ההמבורגרים שהזכרתי בפוסט הקודם, הרבה מסעדות סגורות, רגע לאחר סיום הארוחה, עובר נחיל צועדים לכיוון בניין הממשל הקטלוני.
ב Plaça Sant Jaume ההמון מתחבר לעוד ועוד מפגינים וכולם צועדים אל תחנת המשטרה שנמצאת ב Via Laietana הקהל מתאסף אל מול התחנה עשרות רבות של אלפי אנשים שרים וצועקים במשך דקות ארוכות.
מולם שורות שורות של שוטרים חוסמים את הכניסה לתחנה, לאחר זמן מה אנחנו ממשיכים בדרכנו, קצת קניות בדקתלון להחזיר את הנשימה.
בחזרתנו לדירה על שדרות הרמבלה אנחנו פוגשים צעדה חדשה, מובלת ע”י עובדי הנמל (השובתים גם הם).
וככה היום נמשך, שיעור באזרחות מחליף שיעור בהיסטוריה.
מחר אנחנו חוזרים הביתה.
04.10 היום העשרים ואחד – הביתה
אנחנו קמים לבוקר אחרון בברצלונה ובטיול, אני כהרגלי יוצא לריצת בוקר לנשום בפעם האחרונה את העיר, אזור המרינה והים, בחזרה אני עוצר במאפיה השכונתית, הריח חזק מתמיד, הקרואסונים חמים ומזמינים, לוקח איתי גם שתי כוסות קפה וקדימה צריך לארוז, סידור ובדיקה אחרונה של הדירה ואנחנו עולים להסעה שמובילה אותנו לשדה, בלי אירועים מיוחדים, טיסת אל על יוצאת בזמן ואנחנו מגיעים לארץ.
סיכום המסע שלנו
זהו, סיימתי להעלות על הכתוב את פרטי המסע שלנו לפירנאים/צפון ספרד.
אז היו לנו הרבה חששות, התכנון לא היה פשוט, לא הרבה עשו את הדרך שלנו ועוד פחות מכך דאגו לתעד אותה, היו כאלה שאמרו שהאזור לא מתאים לכל אחד, הנוף ייחודי, פראי ולא הכי פשוט ומסביר פנים למטייל.
לשמחתנו אני יכול לומר שהיה לנו את הטיול הטוב ביותר עד כה,
קודם כל האזור, מדהים ועוד פעם מדהים, זה היופי שחיפשנו, פראי בחלקו, פחות מתורבת וכמו שמישהו אמר, כדי להגיע לפסגה צריך עפ”י רוב לטפס אליה ברגל.
בנוסף הכל עבד לפי התוכנית, אפילו מזג האוויר פעל לטובתנו, אני יכול לומר בלב שלם כי כל הדירות/ המלונות/ המסלולים ענו על הציפיות שלנו.
האנשים שפגשנו היו ברובם אדיבים, לבביים ששמחו לעזור או לתת שירות, ראינו כי אי ידיעת השפה אינה מהווה מכשול.
תודה לכל מי שהגיע עד הלום, מתחילים לתכנן את המסע של 2018